ליל הכלה

ספר הזוהר, הקדמת ספר הזוהר, "ליל הכלה":

"כי ימי הגלות נקראים לילה, כי הוא הזמן של הסתרת פניו של ישראל. ואז שולטים כל כוחות דפרודא על עובדי ה'.

ועכ"ז, דווקא בעת ההיא, מתחברת הכלה בבעלה, ע"י תורה ומצוות של הצדיקים, הנקראים בעת ההיא, המחזיקים את התורה."

ה"נקודה שבלב", ההתעוררות הרוחנית בכל ימי הגלות, כלומר בששת אלפי שנה, גדֵלה רק על ידי החושך, על ידי הרגשת הגלות. ואנחנו צריכים כל פעם להפוך את החושך הזה לאור, עד שלאחר ששת ימי המעשה אנחנו מגיעים ליום השביעי, לאלף השביעי, למצב שכולו אור.

לכן כל העבודה שלנו היא לקבל כל מצב כחושך, כלילה, ולהפוך אותו ליום. אנחנו הם אלה שקובעים, שאותו המצב, אותה ההרגשה שקיבלנו זה יום ולא לילה.

כי כלפי האגו שלנו, כלפי הרצון ליהנות, זה ייראה כחושך, וכלפי הרצון להשפיע זה ייראה כהזדמנות וכאור.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, "הקדמת ספר הזוהר", 21.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
בני היכלא
ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד
החושך המלא באור!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/EwmnD

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest