קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס סנט פטרבורג, שיעור מס' 2
שאלה: אנחנו סיימנו עכשיו את הקמפוס והתחלנו בעבודה בקבוצה. אני רואה את החסרונות של החברים שלי, אבל עדיין אין הרגשה של התנגדות. מדוע? האם מפני שאנחנו לא משתדלים מספיק להתאחד?
תשובתי: נכון מאוד! אתה ענית על שאלתך. אם אתם לא תשתוקקו לאיחוד, אז לא תרגישו דחייה. בשביל מה לגלות לכם את התכונות השליליות השבורות שלכם, אם אין לכם לזה שום הכנה?
קודם כל, הקבוצה אינה מלוכדת בצורה נכונה. שנית, ככל הנראה עדיין אין הבנה של עד כמה חשוב האיחוד הזה. לכן מה שקורה לכם עכשיו, אלה עדיין לא אותן התכונות שצריך לתקן, אפילו אם תהיינה איזה שהן חולשות, דחיות.
שאלה: איך אפשר להגביר את העבודה הזאת, כדי באמת להרגיש דחייה, שעל ידה אנחנו נוכל לעבוד בצורה יותר אינטנסיבית?
תשובתי: לבצע את מה שהורו לנו. אין שום דבר אחר.
יכול להיות, שאתם מבצעים את כל הפעולות, משתתפים בסדנאות, לומדים, מתאספים, אבל עושים את זה באופן פורמלי, מבלי להשתוקק לקשר זה עם זה, כלומר בתת-מודע אתם שומרים על עצמכם משיתוף פעולה יותר פנימי והדוק.
כאן בכנס ישנם אנשים שלא יכולים להתגבר על המכשול הזה, לא יכולים "לחשוף" את ליבם. תחשפו אותו, תורידו ממנו את הקרום, שיתגלה, אל תפחדו מזה!
אתם פוחדים שידקרו אותו, שיקרה לו משהו מאוד רגשי ולא נעים. אל תפחדו! בחשש, בפחד, אבל תשדלו לחשוף אותו. לא יכול להיות אחרת, אם אנחנו רוצים להפוך להיות לב אחד. אנחנו צריכים להסיר במשיכה, לתלוש את הקרום הזה מכל אחד מהלבבות.
מתוך שיעור מס' 2 מכנס בסנט פטרבורג, 12.07.2013
ידיעות קודמות בנושא:
התקפה על הלב המשוריין שלי
מתי מופיעות בעיות רוחניות?
להחליט ללכת על אהבה
