לחיות וליהנות – חלק א' – מקסימום תענוג במינימום השקעה

שאלה: מנקודת מבטה של חכמת הקבלה, איזה כוח מניע את כל הבריאה? מה מחייב את הכול להסתובב?

תשובתי: בעולם קיימים רק שני כוחות. כוח אחד הוא הרצון ליהנות, הרצון למלא את עצמו, והכוח השני הוא הרצון להשפיע. הרצון להשפיע שייך לבורא, ואילו הרצון ליהנות אופייני לכל נברא, החל מהחלקיק הקטן של האטום, דרך כל מולקולה ועד כל האובייקטים שקיימים בעולם: דומם, צומח, חי ובני אדם. הרצון ליהנות הוא חומר הבריאה, והוא יכול להיות במחשבה או בחומר פיזי. מטרתו לשמור על החיים, לעשות את כל הקיום ליותר נוח ונעים. במודע או שלא במודע, אנחנו כל רגע שואפים למטרה הזאת. האנרגיה של התענוג מניעה את החומר. אם החומר בא במגע עם כוח האור, שהוא אנרגיית החיים, הוא מרגיש את עצמו מאוזן, מלא, נמצא במצב הנעים והטוב ביותר.

הרצון שלנו עובד לפי נוסחה אחת קבועה: "מקסימום תענוג במינימום השקעה", אך כל אחד מקבל תענוג בהתאם לאופי שלו, ממקורות שונים. אחד רוצה למלא את הבטן שלו, השני את השׂכל, השלישי את הרֵגשות. קיימים שלושה סוגים של מילויים גשמיים שאופייניים גם לבעלי החיים: אוכל, מין, משפחה ועוד שלושה מילויים "אנושיים": עושר, כבוד ומושׂכלות. לא משנה מה אדם עושה, הוא מונע רק על ידי תענוג, אין לנו אפשרות לנהוג אחרת. כל אחד שואף לקבל יותר תענוגים או להימנע מייסורים. החוק הזה טמון ביסודו של החומר שלנו, כך נולדנו וכך אנו קיימים. כולנו אגואיסטים שרוצים ליהנות בכל רגע של קיומנו, בעבר, בהווה ובעתיד. עד כמה האדם נהנה על חשבון אחרים? זה כבר תלוי בחינוך שלו, בפחד מעונש, בהשפעת הסביבה. על סמך זה הוא עושה חשבון, האם כדאי לגנוב כדי להיות עשיר? אולי אפילו לרצוח כדי לזכות בגן עדן, כמו שמניחים הג'יהדיסטים? לא משנה מה, ביסודו של החשבון, ביסודה של כל פעולה, תמיד נמצא תענוג. כאמור האדם הוא לא היחיד שפועל כך, אלא כל הבריאה בכללה. לפי הנוסחה של חיפוש תענוג מקסימלי במינימום השקעה, אפשר לחשב את ההתנהגות של כל חלקיק בבריאה.

מתוך תוכניתי ברדיו 103FM, בתאריך 29.11.2015