לחיות בכוונה

laitman_2010-03-08_6060_us-70.jpg

הבורא שולח לנו צרות ובעיות, כל מיני דברים לא נעימים, ואנחנו צריכים להבחין ולראות בהם כוונות טובות ואהבה אבהית. כי הרי הבורא הוא טוב ומיטיב לטובים ולרעים. במילים אחרות, אין הוא מחלק אותנו לטובים ורעים, כך הוא ברא אותנו, אלא כל אחד מאיתנו תופס בצורה שונה את יחסו של הבורא, כלומר את החיים שלו.

על כל תופעה בחיים שלנו, אנחנו צריכים לבנות יחסי גומלין אליו: "הכול נובע מהטוב והמיטיב", מ"אין עוד מלבדו". כאן האדם חייב להתעלות מעל להרגשה של "מר/מתוק", להרגשה והערכה של "אמת/שקר". האמת היא שכל ה"מר/מתוק", מגיע מכוח אחד ורק לטובתי, עבור האמת. וההרגשות המרות והמתוקות ניתנות כדי שאני אכוון את עצמי מעל למר אל האמת. שם אנחנו לומדים להשתוקק אל הכוח העליון, להבין אותו, למשש אותו בתכונות העצמיות שלנו: כיצד הוא מתייחס אלינו, מה מביא לנו, מה דורש.

הוא דורש אמונה למעלה מהדעת, נאמנות, השפעה מעל לכל הקבלה, מעל לכל ההרגשות. בסופו של דבר, הוא דורש מאיתנו להתעלות מעל הרגשת "מר/מתוק", אל הכוונה של "אמת/שקר". בזה אנחנו מזהים ומתחילים להבין את מטרתו: הוא רוצה שבנוסף לכל מה שקיים במציאות, אנחנו נתייחס בהתאם לכוונה אחת בלבד, ולא להרגשה.

אז מתגלה לנו חוש חדש, האור המקיף, החסדים, האמונה למעלה מהדעת. בחוש הזה אנחנו מתחילים להבחין בבורא, אשר שולח לנו את כל ההרגשות והמצבים שמעליהם אנחנו חייבים להתעלות, בכך שבונים יחס אליו מעל לכל ההרגשות.

נהייה לנו ברור, שכל העבודה מתנהלת מעל לאגואיזם, מעל לרגשות שהבורא יוצר ברצון האגואיסטי שלנו. לכל זה אנחנו זקוקים רק כדי שנפתח יותר ויותר את הכוונה בעל מנת להשפיע, את "האמת". בתוכה אנחנו נחייה ובתוכה נהנה, כשנעביר הכול מתוכנו אל ההשפעה לזולת ולבורא.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 14.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
לנער את העפר מההשפעה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest