לחדור אל האהבה דרך בריקדות השנאה

אם אני מרגיש בתוכי אדישות כלפי החברים, ושום דבר לא מפריע לי – זה סימן לכך שעדיין לא התחלתי לגלות את השנאה, וודאי שלא את האהבה. אך אם אני כבר מרגיש דחייה מהם – זוהי השפעתו של האור העליון, שמתחיל להאיר לי ולהראות לי את הרע שלי, את האגו שלי.

לא כל אחד מוכן לעבודה כזאת: יכול להיות שהאדם מתחבר עם האחרים ומרגיש מכך טוב ונעים: הוא רוצה ללכת למדבר יחד עם כולם, לחבק את כולם, והוא לא מרגיש שנאה. השנאה יכולה להתגלות רק מתוך האור המחזיר למוטב.

מפתיע אותך שזאת הצורה שבה הוא מכוון אותך למוטב? – כן, כזו היא הדרך אליו.

מה שחשוב זה לא להתייאש מכך שאתה מגלה כזאת שנאה שדוחה אותך. ואל תצעק: "איפה ההתקדמות שלי? האם זה השכר על היגיעה שלי?". אם אתה מתקדם למרות הכול, ורוצה להתחבר עם החברים מפני שאין לך ברירה וכך מייעצים המקובלים, אם אתה מבטל את עצמך, אז אתה מבין שאפשר להגיע להשפעה ולגילוי הבורא רק דרך החיבור. אבל אתה רואה שבכוחות עצמך אתה לא מסוגל להתחבר, ואז אתה מבין שאפשר להתחבר רק בעזרת האור המקיף.

גם השנאה לחברים מגיעה מהאור, אך זה קורה ללא הבקשה המקדימה שלנו. זהו גילוי הרע. וכדי לתקן אותו, צריך כבר להתייחס בצורה מכוונת לכוח העליון ולבקש ממנו להתגלות כדי לאפשר לנו להתקשר עם האחרים.

בדרך הזאת יש הרבה עליות, ירידות, אכזבות, תקופה ארוכה של חוסר אונים, כשאתה לא מסוגל ללכת לא לכאן ולא לשם. בכוונה מתישים אותנו בצורה כזאת, עד שבסופו של דבר האור מלמעלה מגיע לעזרתנו, ואנחנו מתחילים להעריך את החברים. וגם כאן צריכים לבדוק האם אתה מעריך אותם סתם כך או שאתה מעריך אותם מפני שאתה מעריך את הבורא.

ישראל, אורייתא וקב"ה צריכים תמיד להתחבר יחד. ומתוך הקו הזה אתה מתחיל להתקדם. ישראל (אתה בעצמך) מלא בשנאה, התורה – זהו האור העליון שמחזיר אותך למוטב ועוזר לך לבנות את האהבה על פני השנאה. ואז, בקו האמצעי, כשאתה מחבר בצורה נכונה את הימין והשמאל, אתה מגלה את הבורא, וכל זה מתחבר לאחד.

זהו הכיוון של העבודה שלנו.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 31.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
רק המאור יתקן את השנאה
לבקש לאהוב
האדישות גרועה מהשנאה