קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אני מרגיש טוב את הרצונות של אחרים, ובכל זאת חושב על עצמי. מדוע זה כך, וכיצד עלי לגשר על הניגודיות הזו?
תשובתי: אתה חושב על האחרים, מפני שאתה רוצה לנצל אותם לטובתך. ואם כך הוא, אז מובן שאתה מרגיש אותם ורוצה להרגיש אותם עוד יותר.
אם ברצוני לרמות מישהו, חשוב לי מאוד להרגיש ולהבין אותו, להיות פסיכולוג טוב, אשר יכול לחדור למחשבותיו ולליבו, כדי לדעת כיצד לסובב אותו למען האינטרסים שלי.
הרגשת אחרים בפני עצמה עדיין לא מצביעה על שום דבר. העיקר הוא מה חשוב יותר עבורך: הרצונות שלו או הרצונות שלך.
תחילה נאמר "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך", כלומר עליך להפסיק לחפש כיצד לנצלו לטובת האינטרסים שלך.
בשלב הבא, נאמר: "ואהבת לרעך כמוך". למה הכוונה "כמוך"? חצי – לי, וחצי – לו? לא! כפי שבעבר אהבת את עצמך בלבד, כך כעת עליך לאהוב את הזולת בלבד.
עליך להתייחס לעצמך בדיוק כפי שהתייחסת לפני כן לזולת. אם בעבר רצית לנצל אותו, אז עכשיו אתה מחפש כיצד לנצל את עצמך, כדי לשרת את הזולת.
אתם מתחלפים במקומות: הוא בא במקומך, ואתה – במקומו! הוא נהפך לחשוב יותר עבורך מאשר אתה עצמך. זוהי ההשפעה.
יש דוגמה אחת בלבד לכך בעולם שלנו: יחסה של האם כלפי תינוקה.
על ידי המעבר להרגשת האחרים, אתה מתחיל להרגיש את נשמתך – היא הרי מורכבת מהרצונות שמחוצה לך בלבד, ורק בהם אתה מרגיש את הבורא שלך.
