קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כל החושים שלנו פועלים לפי העיקרון של גילוי מתוך ניגודיות. לכן מה שנדמה לנו כחיצוני, אנחנו למעשה רואים בפנים ותופסים תמונה הפוכה ורק אחר כך הופכים אותה בתוך המוח שלנו.
אין לנו אפשרות אחרת לתפוס את העולם, כי הרי אנחנו נבראים ויכולים לגלות משהו, רק על בסיס של חיסרון – הפגם שבנו.
את הפגם הזה אני מכנה – אור. לכן הרוחניות מצטיירת לנו כדוחה וחשוכה. אנחנו לא מסכימים איתה ולא רוצים אותה. זה לא נראה לנו הגיוני – להשפיע ולאהוב את הזולת.
ספר הזוהר מספר לנו על תכונות הבורא. אבל מאיפה לנו לדעת מה זה? אם אנחנו מסוגלים רק לקבל, אז כיצד עלינו להרגיש מה זאת השפעה? זהו עולם הנסתר מאיתנו, מציאות אשר איננו מרגישים אותה. הזוהר מסביר לנו כיצד ניתן לאט לאט להרגיש את מה שעדיין אינו מורגש על ידינו, ולא נתפס, לא על ידי המוח ולא על ידי הלב.
אינני יכול להלביש זאת במילים, כי הרי המילים מביעות איזושהי הרגשה והבנה. ואם מאחוריהן לא עומדת שום הרגשה, אז הן פשוט עוברות אצלי ליד האוזן. אבל על ידי הרצון והנכונות מצידי, האור מתחיל לפעול בהדרגה בתוכי. ובהמשך – כמו שנאמר: "יגעתי – ומצאתי!".
אם אני קורא יחד עם אחרים ועם תקווה שזה יעזור לי, אז יתרחש הגילוי. העולם הרוחני נמצא כאן, לפנינו, אבל אין אנו מסוגלים לתופסו, לא על ידי הלב ולא על ידי המוח!
כאשר אנחנו, בכל זאת, מתחילים להרגיש מעט, שהוא נמצא איפה שהוא קרוב, אבל איננו יכולים לקלוט אותו – זה כבר הישג גדול. המשך לקרוא עם הרגשת החיסרון הזו, והזוהר יאמר לך יותר…
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 09.02.2010
רשומות קודמות בנושא:
הנסתר יתגלה, והגלוי יהפך לנסתר
ענן גדול של ספקות
