להפעיל את מנגנון האהבה

שאלה: מדעני אונ' אוקספורד הגיעו למסקנה שאת כל התרבויות מאחד קוד מוסרי משותף. המדענים קבעו שבעה סעיפים שמרכיבים את הקוד המוסרי האוניברסלי: עזרה למשפחה, עזרה לקהילה, הדדיות, אומץ, כבוד, צדק וזכות לרכוש אישי. תוצאות המחקר מצאו ששבעה כללים אלו לא נתפסו באף תרבות כשליליים. מה אומרת חכמת הקבלה על קוד התנהגות מוסרי?

תשובתי: חכמת הקבלה אומרת שכל הסעיפים שהוזכרו מהווים כללים לשיתוף פעולה אנושי אגואיסטי. כמובן שחייבים לשמור עליהם, אבל אין להם שום קשר לעקרונות עליונים.

בדרגה הבהמית כל זה נשמר באופן אוטומטי. ומאחר והאדם הוא אגואיסט ויכול להזיק לאחרים הרבה יותר מכל בעלי החיים, הוא זקוק לעקרונות אלו. טוב היה אם היו שומרים עליהם. אולם זו לא המשימה של חכמת הקבלה, לא התחום שלה. היא קוראת לשמירה על עקרונות אחרים – עקרונות של אהבה כשלא צריך להורות לנו שצריך לנהוג כך ולא אחרת.

אדם שמרגיש בתוכו אהבת הזולת כל הקודים האלו הם טבעיים לו, הוא לא יכול לנהוג אחרת. כמו שאתה לא יכול לכתוב ספר חוקים עבור האם, איך עליה להתקשר אל התינוק שלה. היא לא זקוקה לזה, היא מרגישה את הכול מבינה ועושה עבור הילד שלה רק טוב.

שאלה: אתה חושב שניתן להזמין כוח של הטבע שהיה מפעיל באדם את "מנגנון האהבה" כמו של האם כלפי הילד?

תשובתי: כן זה מה שעלינו לעשות. ואז האדם לא זקוק לשום קודים מוסריים. הוא לא צריך כל הזמן לפתוח את ספר החוקים ולראות האם הוא נוהג בצורה נכונה או לא, על מה יכולים לשפוט אותו או להעניש.

שאלה: מקובל לחשוב שהקריטריון לחינוך מוסרי הוא מעשים מציאותיים של בני האדם, המוטיבים המניעים אותם. האם אתה חושב שישנם קריטריונים נוספים למוסריות?

תשובתי: אני הייתי אומר שהקריטריון האמיתי של המוסריות, זהו קיום הכוח העליון והעיקרון העליון שלו שהוא אהבה לכולם.

מתוך תוכנית הטלויזיה "מיומנויות חברתיות", 09.10.20