להפוך לשותפו של הבורא

הרצון "ישראל" שבאדם (ישר-אל, ישר אל הבורא) מיתקן לפי שלבים, בהדרגה, כיוון שעליו להגיע להבנה ולהשגה בהתאם לדרישתו הפנימית. זהו ההבדל בינו לבין הרצונות האחרים שנקראים "אומות העולם" ומיתקנים מייד בפעם אחת.

הרצון "ישראל" דורש מהאדם לברר ולהשיג את העולם הרוחני, להכיר אותו, להתעמק בפרטיו ולהפוך להיות שותפו של הבורא ולא סתם להתחבר אל המערכת ולקבל משם את כל הטוב המוכן. האדם רוצה להתחבר אל המערכת הזו, לעבוד עימה ולהפיק הנאה מתוך הכרתה. כפי שנאמר "דע את אלוקיך ועבדהו".

ישנם רצונות ואנשים שאינם משתוקקים להכיר את הבורא, למרות שכתוב שבסוף "כולם ידעו אותי מגדלם ועד קטנם". אך זהו ידע רגיל של אדם החי בעולם הרוחני. כמו שבעולם שלנו, לא כל אחד רוצה להיות מדען/חוקר ולקבל הנאה מגילוי הבריאה, מהבנת הסיבה והתוצאה. אלו שתי מדרגות ההשפעה: לחקור ולהכיר את הבורא או סתם להתחבר למקור הטוב.

לכן, הנשמות ששייכות לישראל מתקדמות בצורה הדרגתית, בשלבים ובאופן טבעי הן סובלות כי ההשגה כולה מבוססת על דרישה קודמת לא מסופקת שצריך להגדיל. אלו ששייכות ל"אומות העולם", למדרגה נמוכה יותר ומגיעות כביכול כשהכול "מוכן", כמובן גם הן צריכות לבצע עבודה גדולה, אך היא אינה מחייבת חיבור פנימי עם הבורא כמו שני שותפים.

הופעתו של הרצון הזה באדם תלויה בשורש נשמתו. "לב", "כבד", "ריאות", כל איברי הגוף החשובים חייבים לשמור על קשר עם "המוח" שמפקח עליהם קודם כל. לשאר "הבשר" שהוא 90% מכל הגוף אין קשר ישיר עם המוח והוא נפעל דרך מערכות עזר. זה לא אומר שיש רצון טוב ורצון רע, כי בגמר התיקון כולם יהיו שווים, אלא מדובר על הדרך לגמר התיקון בלבד.

רצון חזק חייב בעצמו לסלול את דרכו ולגלות את סודות הבריאה, והחלשים יותר, כל אחד במידה שלו, או שפשוט מתחברים אליו ותומכים בו. החשוב הוא שכל אחד ישיג את שורש נשמתו, זהו גמר התיקון שלו. אין חוסר שוויון ברוחניות, זהו עוד הבדל נוסף מהעולם הגשמי. כשאדם נמצא בעולם הרוחני הוא פועל מתוך רצונותיו הטבעיים ואינו יכול לרצות משהו שאינו טבוע בשורש נשמתו.

רק בעולם שלנו אתה יכול לקנא בשכן על כך שיש לו מכונית פאר. ברוחניות אינך יכול לרצות את מה שהאחר רוצה, אלא רק את מה שטבוע בתוך הגנים הרוחניים שלך "הרשימות". אתה יכול לקבל מהשכן השראה ומוטיבציה רק כדי לתקן את עצמך, לכן לא יכולה להיות שם חלוקה ל"גדולים" ו"קטנים".

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שפחה כי תירש גבירתה" 09.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
בזרם בלתי פוסק של אור
כמה נשמות – ככה עולמות
זה לא פשוט לברוא אדם