שאלה: פעם אמרת שכולנו כל הזמן הולכים מסביב לחיבור ולא יכולים למצוא את הנקודה, אך כאשר כבר נמצא אותה, יהיה לנו קל מאוד. משמע שהדבר העיקרי הוא למצוא את נקודת החיבור, אבל אנחנו הרי לא יודעים מה זה!
תשובתי: ודאי שאינכם יודעים מה זה חיבור, כי הוא כבר שייך לנשמה, לכלי הרוחני הכללי, לרצון המשותף, שאינו נמצא באף אחד מאיתנו. זהו "הכולל", שכולל בתוכו אותך, אותי, אותו, את כולם יחד.
ו"יחד" זה כבר משהו אחר לגמרי, זה לא אני, לא אתה ולא הוא. זאת כבר איזושהי תוספת נעלה יותר. על ידי החיבור הזה אנחנו קונים שטח חדש, עשר ספירות.
אנחנו כביכול מוכנים להתחבר: אני איתך, אתה איתי, ועם עוד כמה אחרים. אבל לכל הרצונות האלה שלנו אין שום מקום בעולם הרוחני. כשאנחנו יוצרים את הלחץ הזה, הקומפרסיה הזאת, הרצון להתחבר, נולד משהו חדש לחלוטין.
הרצון שלנו מושך את האור, והוא בונה בנו את הדבר החדש, שבו כבר לא תוכל למצוא שום דבר שדומה לרצונות הישנים שהיו קיימים בך קודם לכן, ואפילו לסכום של כל הרצונות שנוצרו כתוצאה מהחיבור שלנו לקבוצה. נוצרת מדרגה חדשה נוספת, שהיא ממש חלק מהשכינה.
ובתוך הרצון החדש הזה אנחנו מגלים את הנצחיות, את העולם הרוחני. כביכול אין שום קשר בין הרצונות שאיתם הגעת לבין מה שאתה מוצא. כמו שנאמר: "יגעתי ומצאתי!".
מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 14.10.2011
ידיעות קודמות בנושא:
לצאת ממצרים בלי לזוז מהמקום
כדי להגיע לחיבור חייבת להיות התקפה!
צירי לידה