קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
פעם, בימים שבהם למדתי עם הרב"ש, נוצר בקבוצה מצב של התרוממות רוח מיוחדת, ואז שאלתי אותו: "מה חסר לנו כדי לפרוץ?" והוא ענה: "חסרה ההתקפה".
זו הייתה שנה שבה השקענו המון מאמצים בהכנה לקראת חג הסוכות. בנינו סוכה חדשה לפי כללים מחמירים במיוחד שהרב"ש רצה לקיים. היא הייתה עשויה כולה מעץ, ללא אף מסמר מברזל, ועם סכך צפוף במיוחד, שהאור כמעט לא היה עובר דרכו. עד כדי כך הוא היה מקפיד.
השקענו בזה הרבה, ואולי בגלל זה נוצרה אווירה חמה, מיוחדת מאוד. והרב"ש נתן הסברים מיוחדים בשיעורים, או שזה רק היה נדמה לנו, מפני שהיינו יכולים לקלוט יותר. ואז שאלתי: "מה עוד חסר לנו? שבוע שלם אנחנו נמצאים יחד בסוכה כל היום, לומדים, מדברים, למה זה לא קורה?"
ואז הוא אמר שזה עדיין לא מספיק. כדי להגיע לחיבור חייבת להיות התקפה. כך זה היה ביציאת מצרים: העם התחבר יחד ואז הם יצאו. לא ניתן לצאת ללא החיבור. וגם לפני כן זה היה כך, כשבני ישראל נאנחו מהעבודה הקשה בפיתום ורעמסס וצעקו יחד לבורא לאחר שהם הרגישו ששום דבר לא מצליח להם.
וכך זה גם היה בקריעת ים סוף, כשהם הרגישו כיצד חיל פרעה משיגים אותם מאחור, ומלפנים גלי ים סוף חוסמים את הדרך. וכשהם עמדו סביב הר סיני, מצד אחד הנשים לחצו עליהם (ובכלל כתוב, שהעם יצא ממצרים בזכות נשים צדקניות שהפעילו לחץ על הגברים), ומהצד השני הבורא הציב תנאי: או שאתם מתחברים או שכאן יהיה מקום קבורתכם.
אנחנו רואים שהתנאים שמתגלים כאן הם מאוד לא פשוטים, כמו צירי לידה. ורק אם נקבל את התנאים האלה, נוכל באמת להיוולד לעולם החדש.
מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 14.10.2011
ידיעות קודמות בנושא:
לצאת ממצרים בלי לזוז מהמקום
להסתובב סביב הנקודה הנכספת
צירי לידה
