דף הבית / חינוך, ילדים / להיפטר מהנוקשות

להיפטר מהנוקשות

Laitman_2011-05-12_3424_w.jpg

שאלה: אנחנו מבחינים בשני סוגים של שיתופי פעולה הדדי קבוצתי. הסוג הראשון זה ההכשרות, כאשר מוצבת מטרה קונקרטית ומביאים אליה את האנשים על ידי צעדים מסוימים. הסוג השני, זה התהליך שבו אנשים צריכים לעבור מצבים מסוימים.

אלה הן שתי גישות שונות לחלוטין: אם במקרה הראשון חשובים התוצאה ומהירות השגתה, במקרה השני, להיפך, חשוב לבלום את המהירות ולהעדיף רגישות לתהליך. איך עלינו לבנות עבודה כזאת בזמן הלימוד האינטגרלי?

תשובתי: הכול תלוי במשתתפים וביכולת שלהם לקלוט את החומר, הרגשי והתיאורטי.

חייבים להסביר הרבה מאוד, איך לאזן את הלב ואת השכל, כדי שנוכל בעזרת השכל לנהל את הרגשות שלנו ולא לפחד להרחיב אותם, לחברם עם רגשות אחרים, לצאת מתוכם, לנסות לשלב עם האחרים. העברה כזאת היא פסיכולוגית נטו: ממני אליך, לשני, לשלישי וכולי, בכך שמנסים להבין, להרגיש את האדם האחר, באותה הצורה, שבה הוא מהווה את עצמו. כלומר אני לא חוקר אותו "על ידי כניסה לתוכו", אלא אני מנסה להרגיש אותו איך שהוא מרגיש את עצמו.

הכשרות דומות הכרחיות היום לאנשים, מאחר והעולם הופך לגלובלי, וללא הבנה כזאת זה את זה לא נוכל להסתדר בעתיד. מה גם שהעתיד הזה הוא קרוב מאוד.

אנחנו צריכים לפתח את הפסיכולוגיה. אני חושב שזה יהיה המקצוע העיקרי בחינוך בני האדם.

באופן עקרוני כל זה צריך להביא את האדם להבנה, שהוא יכול לשנות את השקפתו על העולם. מה גם שזה יכול להשתנות בתוכו במידת התחברותו עם האחרים בכזאת צורה שאם אני ארצה, אז אני באמת יכול לצאת מתוך עצמי ולראות את כל העולם דרך ההתאמה שלי, החיבור שלי עם האחרים.

ואז העולם ייראה אחרת לחלוטין. אני אראה את המערכת הכללית של העולם, ההשפעה ההדדית של בני האדם זה על זה. אני ארגיש את הכוח שקיים בתוך כל האנושות (אפילו לא של קבוצה קטנה, אלא של כל האנושות) ושמנהל אותנו. זהו טבע שיש לו תוכנית משלו, מטרה משלו ושהוא מוביל אותנו בדרכים מסוימות.

וודאי שאפשר לדון כאן, נניח, על שמירת חוקי התרמודינאמיקה מנקודת מבטה של האנטרופיה, הכאוס, ההרמוניה או מנקודת מבט של ההתכללות האבולוציונית של האדם, לא משנה באילו רמות. אבל באופן כללי, הכול מתקדם לקראת זה, שאנחנו נהפוך להיות הרמוניים לגמרי בכל שלבי ההתקדמות שלנו קדימה ובכל דרגות התפתחות הטבע. כלומר, הטבע ה"דומם", ה"צומח" וה"חי" וה"אדם", צריכים לבוא להרמוניה מוחלטת, שזה מה שמתגלה היום במשבר כמצב ההפוך לזה.

כל התרגילים בקבוצה אינטגרלית צריכים בעיקרון לפתח אצל האדם יכולת, ואפילו קלילות לשינוי כזה, מעין "מעבר" להסכמה להשתנות פנימית ולראות את העולם אחרת לגמרי, לא כפי שהוא התרגל. הדבר העיקרי הוא להיפטר מהנוקשות.

מתוך שיחה מס' 17 על החינוך האינטגרלי, 28.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
להרגיש את רצון הזולת
המורכבות של שיתוף הפעולה ההדדי האינטגרלי
מאפס עד אין סוף

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/XqmpN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest