להוקיר כל טיפה של אור

לא משנה כמה מאמצים האדם ישקיע, וכמה בירורים ופעולות הוא יבצע – כל עוד הוא לא דבוק למקור שמעביר אליו את האור, יש לו אין-סוף אפשרויות לטעות.

ובאיזו דרגה שלא יימצא, הוא אפילו לא יידע שהוא טועה. הוא יהיה כמו "אדם שתועה בשדה", או כמו "חמור שתועה בשדה" (השדה של הרצון לקבל).

לכן, חייבת להיות הערכה לגדלותו של מקור האור, שרק בזכותו אנחנו יכולים לברר את המצב שלנו, לקבוע את הכיוון הנכון ולסובב את ההגה.

את כל זה האור מסדר ומסובב עבורנו, ואילו אנחנו לא יודעים באיזו מדרגה אנחנו נמצאים. בעולם הרוחני אנחנו תמיד מתקדמים ממצב למצב, מבלי להבין היכן אנחנו נמצאים. כי אנחנו כל הזמן עולים מהרצון לקבל לרצון להשפיע, כלומר, משנים את הכוונה שלנו, ולכן אף פעם איננו יכולים לדעת מה נמצא לפנינו, אפילו לא בצעד הקטן ביותר קדימה.

ההתקדמות הזאת אפשרית רק ב"אמונה למעלה מהדעת". רק המאור יכול לקדם אותך, אם תאחז בו ותקיים את התנאים שהוא הציב.

זאת כל העבודה שלנו (העלאת מ"ן, תפילה), שעל ידה אנחנו מכינים את כל התנאים, את כל התשוקות וההזדמנויות, כדי שלאחר מכן, בכל זאת, נוכל למסור את עצמנו לידיו של האור העליון, מתוך ביטחון מלא בכך שהוא יעשה את הכול.

זה דורש מאיתנו מאמצים רבים, אך בסופו של דבר כל זה הוא עבודת האור, ולכן היא נקראת עבודת ה'.

לכן, עלינו להתייחס בהערכה רבה לספר הזוהר, על אף שזה לעולם לא יהיה מספיק, כי האדם אינו מסוגל באמת להעריך את הזוהר העליון הזה שנקרא "ספר הזוהר". אבל תשתדלו להוקיר כל מילה, כאילו אתם מקבלים ממנה עוד גרגיר אחד של תרופה, עוד טיפה של "עירוי" שמזרים לתוכנו את "סם החיים".

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 08.03.2012

ידיעות קודמת בנושא:
תרופה ליום שלם
להגיע לשיעור כדי להשיג את כוח התיקון
איך לעלות לזוהר?