להוקיר את הרגע

שאלה: מה הכוונה שאנחנו עושים דברים פרטיים, אך איננו מגיעים לדבר משותף?

תשובתי: אנחנו יכולים לבצע את כל הפעולות הקשורות לתיקון (לערוך ישיבות חברים, ללמוד, לעזור לחברים ולקבוצה), להתרוצץ כמו נמלים בקן, אך העיקר: מה אנחנו רוצים להשיג בזה? האם אנחנו רוצים איחוד, ערבות, אהבה, קשר בינינו, בו אנחנו נגלה את הבורא?

האדם עמל קשה ואחר כך שואל: "ואיפה השכר?! איפה הרוחניות? איפה כוח ההשפעה?". אין הוא מבין שעדיין הוא לא עשה דבר לשם כך. הוא השקיע המון כוחות, ביצע הרבה פעולות למען ההפצה, באמת קירב את העולם לתיקון ובאופן כללי התקדם בעצמו. הוא לא ברח מהדרך הזאת, וכך הוא לאט לאט יצבור בתוכו דרישה נכונה, כלומר עם השנים הוא יגיע לאמת ויבין שחסרה לו רק כוונה נכונה. אך היום הוא שוכח שעם הכוונה הזאת עליו ללוות כל פעולה! לכן הוא לא השיג בינתיים את הגילוי הרוחני… וכך הוא מושך את הזמן! נאמר שבכדי להיכנס לעולם הרוחני נדרשים 3 עד 5 שנים של הכנת הכוונה, ובזמנינו זה אפילו פחות! אמנם הכול תלוי באיחוד בינינו ובכוונה הנכונה.

קיימים אצלנו כעת כאלו תנאים, אשר בעבר ניתן היה רק לחלום עליהם. אף פעם בעולם לא היו תנאים כל כך נוחים לגילוי הבורא: ישנם ספרים, אמצעי תקשורת, חברים בעלי מחשבה זהה בכל רחבי העולם. אך חסר את הדבר העיקרי, כוונת ההשפעה, וזה הדבר הקשה ביותר, וזוהי הסיבה שהעולם עדיין אינו מרגיש אותנו כמקור האור. הכול תלוי רק בכוונה שלנו, שבכל אחד מאיתנו, אפילו בפעולה הקטנה ביותר. לא יכולות להיות בעניין הזה שום פשרות!

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 06.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
הכוונה זה החוט אל העתיד
תפילה קודם תפילה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/QUwXs

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest