להבין את מטרת החיים

שאלה: יש היום מדענים בעולם שאומרים שאנו קיימים באופן לא מודע. האם אפשר לומר שההבדל בין העולם הרוחני לעולם הגשמי זה קיום מודע ולא מודע?

תשובתי: באופן אוטומטי, אנו קיימים באופן בלתי מודע לחלוטין ובכלל לא מבינים מי אנחנו, מה אנחנו ובשביל מה אנחנו קיימים. כל האיברים והתאים שלנו, כל מה שסביבנו, מופעל עלינו ואנו מרגישים את הרגע שאותו אנחנו כבר חיים. לכן אין לנו שום אפשרות לשנות משהו, אין כלל בחירה חופשית, הכול נקבע מראש, אנו מופעלים במצבים שונים, כדי שבשלב מסוים בהתפתחותנו נתאכזב מקיומנו כמו שהוא עד להכרת אפסיותו, חוסר תכליתו וריקנותו, ונתחיל להשתוקק למצוא את משמעות החיים. המשמעות של עולמנו היא לאפשר לנו להתעלות באופן מודע מעליו לממד הרוחני הבא.

שאלה: מה זה אומר במודע? בעולמנו כל הזמן מתעוררים בי רצונות, ואני רץ כדי למלא אותם בתענוג. האם ברוחניות עליי להמציא בעצמי את הרצונות האלו?

תשובתי: בשלב מסוים לאדם נמאס לרוץ אחר מילוי רצונותיו והוא מפסיק להזדהות איתם. הוא מבחין שאלה הן הכוונות של רצונותיו ועליו כל הזמן למלא אותם. למרות שבאופן הזה הוא מקבל תחושות נעימות, הוא כבר לא רוצה שזה ״יקנה״ אותו, הוא רוצה להיות עצמאי, ולא מכור לתחושות הנעימות שלו. אז, הוא מתחיל לחשוב כיצד להתעלות מעל הכול ומדוע קיים הצורך לרוץ כל הזמן אחר התענוג וכל פעם לראות איך הוא ״מוכר״ את עצמו. עולה השאלה האם זה מספק אותו? ואולי כדאי לו לחשוב לשם מה כל זה? הכול חולף שנייה אחר שנייה, תענוג אחר תענוג, כך שקיומו של האדם מסתכם ברדיפה אחר הפחתת הסבל והרגשת נעימות.

שאלה: מהי האלטרנטיבה לכך בעולם הרוחני?

תשובתי: ברוחניות האדם מתחיל להשיג את משמעות הקיום שלו, ההשגה הזאת ממלאת אותו בתחושה בלתי מוסברת, בלתי ניתנת לתיאור, בהשגת הרמוניה, קיום עליון, אמת, מטרה אמתית, כל מה שלא קיים בעולם הגשמי. בעולמנו, אם האדם מקבל תחושה רעה, הוא חייב להפוך אותה מיד לתחושה טובה וחוזר חלילה וזאת כל תכלית קיומו. בעולם הרוחני האדם משיג את המשמעות של כל המתרחש ומשיג את מה שמעבר לו וזה יוצר בו מצב של שלמות, הרמוניה, איזון ונצחיות.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 21.2.2016