לדאוג לכל האנושות

"ואין לשאול כלל, על מצב שאר בריות העולם, חוץ מהאדם, משום שהאדם הוא מרכז כל הבריאה. כל שאר הבריות, אין להן חשבון וערך של כלום לעצמן, זולת באותו השיעור, שהן מועילות לאדם, להביאו לשלמותו, ועל כן הנה עולות ויורדות עמו, בלי שום חשבון לעצמן." (בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר")

אף סוג של בריאה, חלק נפרד ממנה ואפילו אדם נפרד, לאנלקח בחשבון, אלא רק כמשתתף בתמונה אינטגרלית כללית. אם הוא מפר את האיזון הוא מזמין בכך מצבים חולניים במערכת המשותפת הכללית. אבל אם הוא מביא אותה לאיזון, אז הוא מוערך כהשקעה מועילה במערכת המשותפת הכללית של הטבע האינטגרלי.

שאלה: אם אני חלק אינטגרלי מהאנושות ואני לא יכול לנתק את הקשר הזה, והאנושות חולה, האם זה אומר שמה שאני לא אעשה, אני בכל זאת אהיה חולה, כחלק מהכלל?

תשובתי: כן. כך גם נאמר בספרי המקור. לכן המקובלים הגדולים, מתוך הימצאותם בתוך המערכת האנושית, כל הזמן ביקשו עבור המערכת הזאת, כדי להביא אותה לאיזון, ובכל זאת סבלו ביחד איתה. הם אפילו סבלו יותר, מאשר שאר בני האדם. בעל הסולם כותב על כך בסוף "הקדמה לספר הזוהר".

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 15.03.2020

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest