לגלות את משמעות החיים

שאלה: מה היית מייעץ לאדם שאיבד את הטעם בצריכה, מדע ותרבות, ובתת מודע מרגיש שלא בזה היא משמעות החיים?

תשובתי: אני יכול לייעץ לו להשקיע את עצמו במדרגה הבאה של ההתפתחות האנושית, לנפנף לכולם לשלום, להתיישב ברכבת שתיקח אותו להשגות חדשות ולהתנתק מהרציף של העולם שלנו. ברכבת הזאת הוא יעבור תיקון פנימי רציני, שינויים פנימיים, וכשהוא יתקרב לדרגת הקיום הבאה, הוא יקבל כלֵי השגה, ידיעה, הרגשה נוספים.

בהיסטוריה שלנו יש לא מעט דוגמאות, שילדים קטנים מצאו עצמם ביער וגדלו בקרב חיות בר, וכבר לא ניתן לחנכם מחדש. מה שלא יעשו איתם אחר כך, הם נשארים בעלי חיים, ואין ביכולתם אפילו ללמוד את שפת בני האדם. הם ישנים, נעים ממקום למקום ומתנהגים כמו חיות. אותו הדבר קורה גם איתנו. בסביבה של החברה הנוכחית, אנחנו כמו בעלי חיים, אנחנו לא מסוגלים לשנות את עצמנו, רק שבתת מודע אנחנו מרגישים שאיננו יכולים יותר להישאר בה. אבל איך אפשר לצאת מזה?!

לכן לפנינו ניצבת משימה, ליצור ישובים לא גדולים וסגורים למחצה, שלא לגמרי מתנתקים מאחרים, אבל פנימית מתנהגים לפי עיקרון אחר, עזרה הדדית, חיבור, וכך מחנכים אנשים להתגלות של תכונות חדשות של הטבע, שמלכתחילה טמונות בנו אבל ניתנות לפיתוח. אבל מאחר וחונכנו בקרב "בעלי חיים", אנחנו בעצמנו כאלה, וצריך למקם אותנו בקרב בני אדם, כדי שנהפוך להיות בני אדם. זוהי בעיה גדולה, אבל אני חושב שבעזרת אמצעים מודרניים של מידע וקשר אפשר לפתור אותה. לפחות הצורך בזה כבר מופיע בהדרגה.

בימינו לכולם נהיה ברור, שלהגיע לסיפוק עצמי מבחינה גשמית, זו לא בעיה. ובכל זאת, בתוך האדם נשאר ואקום עצום שצריך למלא. ולעשות זאת באמצעות האמצעים העומדים לרשותנו, זה בלתי אפשרי. אנחנו כבר לא מתמלאים, לא במדע, לא בתרבות, לא בשום דבר אחר. אנחנו חייבים להבין בשביל מה אנחנו קיימים. ולא רק להבין, אלא גם לבוא במגע עם המשמעות האמיתית של החיים, שנמצאת מעלינו ונותנת לנו תחושה של קיום נצחי ושלם.

למטה מזה נמצא רק הקיום הבהמי, חיים בתוך הגוף. לכן מגיע השלב הבא. אבל תחילה צריך לעבור את "ימי הביניים" ורק אחר כך, תתרחש עלייה למצב הנצחי. כיצד הכול יתרחש, איני יכול לומר בדיוק. אבל זה כבר מתחיל להיווצר, בדיוק כמו כל מידע שמתחיל להיווצר מהמידע הקודם.

הערה: אתה נותן מסר די אופטימי, על רקע חוסר המוצא הכולל.

תשובתי: חוסר המוצא הזה הוא נכון, חיובי. דווקא הוא נותן לאדם דחף להמשך ההתפתחות. אותו הדבר היה גם בימי הביניים וגם לפני כן. ראה אילו תקופות עברנו במשך ההיסטוריה של ההתפתחות שלנו: מגפות, רעב, נדידות של עמים, מכות אקלים, אסונות טבע וכולי. עכשיו כל זה מתרחש בצורה הרבה יותר אינטנסיבית ומוביל אותנו מהר יותר קדימה. לכן אני אישית, אופטימי.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "הדור האחרון" מס' 16, 19.8.2015