לא תוכל לחסוך במכשולים

שאלה: מדוע אפילו עכשיו, בתקופה של גילוי חכמת הקבלה, עדיין קיימת סכנה שהחיצוניות תשלוט בפנימיות?

תשובתי: הכול מתגלה על רקע האגו שגדל, ומכאן גם הסכנה – איך אנחנו נסיים את התיקון, בעל מנת לקבל או בעל מנת להשפיע? באיזו דרך נלך, ב"דרך תורה" או ב"דרך ייסורים"? כי החיובי גדל כנגד השלילי.

ולכן, עם התגלותה של חכמת הקבלה, לא נהיו פחות בעיות. כי אנחנו מסוגלים פחות ופחות לשמוע משהו, ישנה הכבדת הלב יותר ויותר גדולה. לא במקרה המכות האחרונות לפני יציאת מצרים היו כל כך קשות.

שאלה: אבל האם אפשר לקלקל את המסר עצמו בימינו?

תשובתי: לאדם בא לסתור בצורה אוטומטית את הדברים, ועד שהוא לא ירגיש שמצד אחד אין לו ברירה, ומצד שני בשיטה הזאת הוא מציל את עצמו, הוא לא יקבל אותה. ולכן צריך לגשת אליו בצורה מאוד רכה, לעטוף את האמת בכאלה עטיפות, שלא תזמין בו התנגדות.

זה לא עניין של "תעמולה הפוכה", אלא בטבע האדם, באגו כ"עזר כנגדו". הבורא נמצא שם בתור "פרעה" שלא רוצה לשמוע כלום ועושה לך כל מיני הפרעות, כדי שאתה תתקן את עצמך בדרך ותדע איך לעלות ולהבין את חכמת הקבלה יותר לעומק, כדי שתתגבר בכוח וקושי גדולים על המכשולים ותגלה את האמת, עד שתתחיל בעצמך ללמד אנשים. כל זה נמצא בתוך תהליך התיקונים. זו לא יכולה להיות דרך קצרה וקלה.

כמה מתנגדים ושונאים עוד יהיו, אבל אנחנו צריכים להבין שזו תוצאה מהמערכת. אחרת, איך הלב של פרעה יתגלה? – רק על ידי עקשנות ואכזריות. נראה לכאורה שמספיק מכה או שתיים. בשביל מה כל מכות מצרים האלה, עד למכת "מכת בכורות"? אולם פרעה לא מוותר. ואפילו הבריחה נעשית בחושך.

ולכן אנחנו צריכים לגלות רכות ולהסביר שוב ושוב ולעזור לאנשים לעמוד מול האגו שלהם. מה שלא יגידו עלינו, אין ברירה אחרת. בדיוק כפי שאנחנו לא בוחרים את האופי של הילדים שלנו וצריכים בכל מקרה לדאוג להם באהבה. הילד משתולל, לא מקשיב לאף אחד, שובב יתר על המידה, אבל מה לעשות? – זה הרי הילד שלי, הוא כבר נולד ויש לי איתו קשר פנימי שלא ניתן לנתק.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 02.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לא על ידי כמות אלא על ידי איכות
המטרות שונות, הכיוון משותף
תעזור לפרי להבשיל