קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
חכמת הקבלה מדברת על תיקון היחסים בין הנשמות שנשברו, הפכו לאגואיסטיות, עלינו לשחזר את הקשר ביניהן, להעלות אותן מתוך ניצוצות השבירה. מובן שכל זה מתרחש רק בתוכנו, הרי "כל הפוסל במומו פוסל" (כל אחד שופט את העולם במידת הקלקול שלו)! השבירה מצטיירת רק בראייה המקולקלת שלנו.
בדומה למדענים ופיזיקאים מודרניים, המצהירים, שעל ידי הצפייה שלנו ביקום, אנחנו משנים את מה שמתרחש בו, הם מתחילים לגלות, שאנחנו משפיעים על המציאות, אפילו רק בראייה או במחשבה שלנו. היה נדמה, מה כבר יכול לקרות מזה?! כמו שבדרך כלל כשמשהו נשבר ואנחנו מתגוננים: "הרי לא עשיתי שום דבר, רק הסתכלתי!", איננו מבינים עד כמה זה חשוב.
בעיקרון, הפיזיקאים מודים ש"כל הפוסל במומו פוסל", ועל אותו הדבר מדברת חכמת הקבלה: איננו רואים את העולם המושלם, מאחר ובעצמנו איננו מושלמים. באותה המידה, עד כמה שאנחנו שבורים, אנחנו רואים מסביב את השבירה. ובאותה המידה, עד כמה שנהייה מושלמים, נראה רק שלמות.
לכן כל ההסתרות נובעות מתוך עצמנו, מתוך השבירה הפנימית שלנו, המסתירה מאיתנו את עולם אין סוף. וחכמת הקבלה מסבירה לנו את המצבים המתקדמים שלנו: כיצד עלינו לתקן את עצמנו ולראות את העולם יותר ויותר מתוקן. ככל שתתקן את עצמך יותר, כך מה שאתה רואה לפניך, יהפוך ליותר ויותר מושלם.
מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 13.10.2010
ידיעות קודמות בנושא:
להתעורר בעולם האצילות
בדילוג מעל עצמי, אני עולה
"לא עשיתי שום דבר רק היסתכלתי".
מזכיר לי מצבים שהייתי ועדיין חווה מדי פעם,
כמו,מצב שמכעיס מאוד,ואני כועסת ושופטת ,אך אם אני מגיעה תוך כדי, למצב של רגיעה וחשיבה רחבה יותר על הסיטואציה, כמו להיות בוהה בסוגיה ,פתאום הדברים משנים כיוון, הכעס הופך להבנה וכמו ניפתח חלון למראות נוספים.