דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לא סתם קריאות ריקניות

לא סתם קריאות ריקניות

שאלה: מה זה "בורא"? אני מרגיש את כוח הקבוצה שמחייה אותי, ואת הקשר עם המורה ככוח שמחייה אותי, אבל אני לא מרגיש את הבורא.

תשובתי: הבורא הוא הכוח שמחייה את הכול, בזכותו אנחנו קיימים. קיים כוח כלשהו בטבע שמניע את הכול. מדוע האלקטרונים מסתובבים בתוך האטום? קיים כוח פנימי יותר, נסתר מכל החלקיקים הקטנטנים, שמניע אותם, מהם מורכב כל העולם. הכוח הזה הוא הסיבה לכל החיים האלו.

החומר עצמו אינו מסוגל לפעול, כי אין בו שום כוח, לא משנה כמה האדם גדול. פעם חשבו שמלך הוא אדם מיוחד עם תכונות מיוחדות שזורם בו דם כחול. כלומר, ייחסו לו קדושה כלשהי. אבל זהו סתם גוף חי העשוי בשר ודם. יתכן שבגוף יש רוח מיוחדת, אבל היא לא ניתנת מהלידה, אלא צריכים לזכות בה על ידי מאמץ.

לכן, אנחנו לא פונים לחומר ולא לדמות כלשהי. בכל העולם הזה אין משהו בעל כוח לתקן את העולם, לשמור על צורתו הנכונה. פועל בעולם כוח מאוד פנימי ועמוק שנמצא מאחורי כל החומר, אחרי האלקטרונים וחלקיקי היסוד. בדיוק לכוח הזה אנחנו פונים.

אנחנו נרגיש אותו כשיהיו לנו ה"כלים" בשבילו, אבל אם אנחנו לא מתכוונים לזה מלכתחילה, אז כל הפעולות שלנו תהיינה לשווא. חייבים לחשוב על כך במידת הבנתנו, הרגשתנו, ואז בסופו של דבר, המאמצים הללו יביאו אותנו להרגשת הבורא. ושום הסברים שלי לא יעזרו.

אני מסביר רק כדי שתתאמצו לא לשכוח שאתם זקוקים לבורא וכי בלעדיו לא תוכלו לבצע אף פעולה. נניח, שאתם הולכים להרצאה או לסדנה כלשהי ורוצים להצליח בזה. האנשים רוצים להוריד את המיסים בעזרת הסדנה וצועקים שרע להם. אתם יכולים להישאר איתם בהרגשה רק ב"קומה א'" אבל אתם יכולים לעלות ל"קומה ב'", לכוונה, לקשר עם הכוח העליון שסידר את כל זה בצורה מכוונת ולוחץ על כולנו, מזמין אותנו לשים לב אליו ולהתקרב, לעלות לקומת ההתפתחות הבאה.

ואז אתם תהיו קשורים עם הקבוצה בצורה מעשית ולא סתם תקבלו התעוררות כדי לתת הרצאה יפה. אלה כבר לא תהיינה סתם קריאות להתחבר, כמו אצל הקומוניסטים. כי גם סטלין וגם היטלר קראו לעם להתחבר, שניהם היו סוציאליסטים. אבל חייבים להבין שאנחנו לא מדברים על סתם חיבור, אלא על בניית המקום לגילוי הבורא!

זאת צריכה להיות הכוונה המקורית היחידה שלנו. אחרת, אנחנו לא נצליח. אנחנו נמשיך עוד מספר שנים ונלמד מתוך חוסר ההצלחה, כמו ברוסיה, בקובה, בקיבוצים ובכל המקומות האחרים שניסו להגיע לחיבור כזה. כל הניסיונות הללו הסתיימו בחורבן רק מסיבה אחת, שלא נעשו לטובת הבורא. רק מסיבה זאת הם לא הצליחו.

לכן, אני חוזר על כך כל הזמן, שלעשות נחת רוח לבורא היא הסיבה לכל הפעולות ולתוצאותיהן. וגם באמצע אסור לשכוח על כך. רק כך אנחנו נצליח. ואז אנחנו נראה שכל חוסר ההצלחה הקודם בכל המקומות האחרים היה ההכנה להצלחתנו. בזכות חוסר ההצלחה שלהם, אנחנו נצליח, כי הם הכינו לנו את התשתית.

מתוך ההכנה לשיעור, 26.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
טוב מעט בכוונה
הכול מתחיל מהקבוצה
נהפוך כל פעולה ל"קורבן"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/v3fbX

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest