לא סתם ספר

כנס הזוהר העולמי 2014, שיעור מס' 1

ספר הזוהר משמש לנו כמדריך, ולכן הוא היה נסתר במשך אלפיים שנה עד שהאנושות הגיעה למשבר כזה שדורש בהכרח תיקון.

אנחנו כבר נמצאים בתקופה שעליה כתבו הרב קוק, הגר"א, בעל הסולם. למעשה, התקופה הזאת התחילה כבר בזמנו של האר"י הקדוש לפני 500 שנה.

המקובל הגדול אברהם אזולאי כתב, שהאיסור על הלימוד של חכמת הקבלה היה זמני, עד לשנת 1490. אז הגיע מה שנקרא "הדור האחרון", שבשבילו הוסר האיסור והותר ללמוד את ספר הזוהר. משנת 1540 העיסוק הזה הופך למצווה שרבים יעסקו בה, גדולים וקטנים. ואסור לזלזל במצווה הזאת, כי דווקא בזכותה יבוא מלך המשיח.

התיקון יתבצע בזכות זה שאנחנו לומדים את ספר הזוהר, אפילו בלי להבין מה כתוב שם. אבל אנחנו מבינים שחייבים להתחבר, ובזכות האיחוד בינינו לגלות את העולם הרוחני. הרי הייתה נפילה למטה, כלומר, מתכונת ההשפעה, האהבה ההדדית, לשנאה ודחייה הדדית. ועכשיו עלינו לעשות את הדרך חזרה מלמטה למעלה, תיקון, חיבור – דווקא זה מה שנדרש מכל האנושות.

בזמנינו אנחנו מתחילים להרגיש שהמשבר הוא לא כלכלי, ואפילו לא אקולוגי, לא בחינוך ולא במשפחה. כל אלה רק משברים קטנים פרטיים שנוגעים לכל אחד ועוד יתפשטו בכל האנושות בצורות שונות. אבל המשבר האמיתי הוא אינטגרלי ומתרחש בקשרים בין בני אדם.

כלומר, אנחנו צריכים להיות מחוברים במערכת אחת קשורה, ואנחנו לא מסוגלים להגיע לזה. אין בעולם שלנו כוח שיכול לחבר אותנו. אנחנו עוד נגלה את זה גם כלפינו וגם כלפי האנושות כולה.

האמצעי לגילוי הכוח הזה של חיבור ותיקון שמאפשרים להיפטר מכל הבעיות ולהתחיל להרגיש מציאות אחרת לגמרי, לרכוש תפיסה חדשה, הוא לימוד ספר הזוהר. לכן כבר לפני שנים רבות התחלנו לעבד את הספר כדי לעשות אותו נגיש לכל אדם.

ברור שלא היינו יכולים לגעת בטקסט של הזוהר שכתוב מגובה של "ג"ר דאצילות", גמר התיקון. אבל תרגמנו לעברית את כל החלקים שכתובים בארמית, פתחנו ראשי תיבות כדי שיהיה נוח לקרוא. כלומר, אנחנו קירבנו את הספר הזה לקורא הממוצע ככל האפשר. עכשיו מספיק פשוט לדעת עברית כדי לקרוא אותו.

ככל שיותר אנחנו לומדים את הספר, כך אנחנו יותר משוכנעים שהוא כולל את הכול! כל אלפי הדורות שהתחלפו מהתקופה שבה ספר הזוהר נכתב ועד ימינו, שתו מהספר הזה כמו ממעיין מים חיים, ובכל פעם קיבלו ממנו כוחות חדשים לתיקון, להשגה, לבירור של כל המדרגות, של כל העולם העליון.

על ספר הזוהר כתוב רבות, וכל חכמת הקבלה בנויה עליו. לא משנה מתי ועל ידי מי נכתב הספר הקבלי – היסוד שעליו התבסס המחבר תמיד היה ספר הזוהר. כמו שאמר הרב צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב: "מי שלא ראה אור של ספר הזוהר, לא ראה אור מימיו".

צריך להבין שזה לא סתם ספר. המקובלים לא כותבים מילים בתוך הספר, אלא הם יוצרים מערכת רוחנית ביניהם ומבטאים אותה בכתב. אבל היצירה העיקרית היא רוחנית, מתוך הקשרים שהם בנו. כל החלקים נחתכו זה מזה על ידי השבירה והתפזרו, והמקובלים קושרים אותם למערכת אינטגרלית אחידה ומתארים בספר את העבודה שלהם, את כל סוגי הקשר, כל התהליך שקרה ואת התוצאה שהתקבלה.

בהתחלה הם מגלים את השבירה, וזה לא נעים, הרי הם מוכנים לשרוף זה את זה, מרגישים שנאה, חושך, ערפל, בלבול, חוסר אונים, חוסר תקווה. אלה הן הרגשות שכל אחד לפעמים חווה, ובלי זה אי אפשר, כמו שכתוב: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד". יתרון האור תמיד מתוך החושך. ולאחר מכן הם כבר מגלים את הקשר, כלומר, איך אפשר לקשור את הדברים הללו ולחבר ביניהם.

המקובלים מבצעים את הפעולות הרוחניות הללו בפועל, ואחר כך מתארים אותן בספרים. הספר הוא רק תוצאה, תיעוד בכתב של השינויים שנעשו במערכת הרוחנית, שבהתחלה התגלתה להם כשבורה, וגם התוצאה הסופית, כלומר, עד כמה הם הצליחו לקשור אותה.

לכן במידת ההתקדמות של המקובלים בתיקון שלהם, חכמת הקבלה גם משתנה מדור לדור. בן אדם בדור הבא כבר לא יצטרך לחזור על אותם התיקונים שנעשו על ידי הדורות הקודמים. לכן, חכמת הקבלה מגיעה אליו בצורה אחרת, גם העבודה עצמה משתנה, מתגלים קלקולים נוספים, והאדם בעצמו אחר לחלוטין. כך קורה עם כל דור חדש.

מתוך כנס הזוהר העולמי 2014, שיעור מס' 1, 05.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הספר החשוב ביותר עבור האנושות
כל אחד יכול להפוך להיות "אדם של אור"
כוחו של ספר הזוהר