הערה: כשהייתי מנהלת צעירה מאוד נחשפתי למונח סינרגיה. דיברו על כך שהשלם גדול מסך חלקיו, ועל רצון שתיווצר סינרגיה בין אנשים, בין העובדים, בין צוותי עבודה, ואז משהו גדול ויצירתי יפרוץ מהם. חלפו מאז הרבה מאוד שנים, ועד היום אין שיטה שמסבירה איך להגיע לאותה סינרגיה. אין שום ידע איך ליצור באמת תהליך שיביא בסופו לסינרגיה אמיתית.
תגובתי: זה לא קורה באף מקום, לא בין שני אנשים, בין זוגות או בין מדינות. האגו שלנו כל הזמן גדל ואנחנו נמצאים בהתנגשות זה עם זה במודע או שלא במודע, אין לנו שום אפשרות לעשות משהו בעניין.
שאלה: האינטגרליות, התהליך של חיבור בין אנשים, יביא למצב של סינרגיה כמו שמגדירים אותו?
תשובתי: אף פעם לא, דווקא להיפך. ככל שאנחנו גדלים יותר ויותר, כלומר מתקדמים בתהליך ההתפתחות שלנו, אנחנו נעשים אגואיסטים יותר ורחוקים יותר זה מזה.