דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לא למות, להיוולד

לא למות, להיוולד

laitman_2009-08_5961-70.jpg

זוהר: פרשת חיי שרה, סעיף קע"ב: ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים. מחוץ לעיר, בבית הקברות. אל באר המים, הנקדמים לתחיית המתים בבית הקברות. הם אותם שנשאו ונתנו בתורה, שהרי, כשנכנס אדם לקבר, מה ששואלים לו מתחילה? אם קבע עיתים לתורה, שכתוב, והיה אמונת עיתיך. ומכל שכן כשיצא, אינו שאלה, להחיות אותם מתחילה.

שאלה: כיצד העיסוק בתורה עוזר לאדם ב"קבר"?

תשובתי: האדם עסק בתורה והודות לכך הוא השיג את המצב הזה, שכשהוא "מת" במדרגה הקודמת שלו "וירד לקבר", הוא מתחדש ומקבל גלגול חדש, נולד במדרגה החדשה.

הרצון ליהנות היה במצב של עובר (עיבור), כשהוא סיים לעבוד איתו הוא חייב להיוולד, לכן המצב הקודם נקרא עכשיו עבורו "קבר". אותו הרחם של אימו שבו היה כלוא כל חייו, והיה כל עולמו – בו הוא גדל וראה את כולו, הפך עכשיו לקבר שלו.

הרצון האגואיסטי שאותו הוא מבטל ואינו יכול לעבוד איתו יותר, חייב לעבור למצב החדש. לכן שואלים אותו: "עסקת בתורה? האם ציפית שהאור ישפיע עליך?", עכשיו תגלה מצב חדש.

לשם כך יש לך את כל המאמצים שהשקעת במשך כל השנים בעבודה הרוחנית בתוך הרחם של אימא, ממנה אתה נולד עם רצון חדש.

מדוע איננו מדלגים מעל כל המדרגות האלו? משום שעלינו לצבור במדרגה הקודמת את הרצונות שבהם אנחנו נוכל להבין ולגלות את המדרגה החדשה. המדרגה החדשה אינה יורדת מוכנה מלמעלה. אותם הרצונות עצמם, שבהם הייתי קיים קודם לכן ואיתם עבדתי, הם אלה שהופכים עכשיו למדרגה החדשה, משתכללים.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 11.03.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Za1Tp

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest