דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לא להתחמק ממימוש עצמי אמיתי

לא להתחמק ממימוש עצמי אמיתי

שאלה: אם אדם מצא את עצמו בעבודה ובחיים, זה אומר שהוא מתרחק מהעיקר, מהשגת העולם הרוחני?

תשובתי: בוודאי, הוא שוקע בעבודה ובחיים. נניח שהוא סבור שהחיים זה השקעה בחינוך ילדים, וממה הילדים יפיקו את משמעות החיים? מהחינוך שלהם. כך דור אחרי דור נתקיים כמו בעלי חיים. או שאנחנו חושבים שמשמעות החיים היא בעבודה, זה עוד יותר גרוע: מוצאים לעצמנו איזה עיסוק, ונוברים בתוכו עד הפנסיה. בוודאי שזה בולע, ממלא ומשביע את האדם. במיוחד כשעוסקים במחקרים מדעיים, אני יודע זאת מעצמי. אבל יחד עם זאת, מיטשטשת השאלה העיקרית ביותר של הקיום, האדם כביכול מוריד את הווילונות על עיניו.

שאלה: האם כדאי לקנא באדם, אם הוא מרוצה מהחיים הנוכחיים וסבור שמשמעותם זה פשוט לחיות?

תשובתי: לא, בטח שלא כדאי לקנא! יוצא שהוא פשוט בולע "סם" שנקרא סיפוק עצמי, ובכך הוא כביכול מרכין את ראשו ומתרחק מהמימוש העצמי. כך הגורל משחק עם האדם ובזה הוא בוחן אותו. הרבה פעמים בחיים ניסיתי להציב לעצמי כאלו מטרות, אבל מיד הייתי תופס את עצמי ומושך עצמי מהן.

שאלה: ואם היו מציעים לך פרס נובל?

תשובתי: יכול להיות שפעם זה היה מושך אותי, אבל ממש מזמן. אבל אני בטוח שמהר מאוד הייתה מגיעה אכזבה גם מזה. בעיקרון, פרס נובל זה יותר כבוד ויוקרה מאשר כסף. כלומר, אתה מעמיד את דעת החברה שסביבך למעלה מהחיים שלך, עובד כדי שהם יכבדו אותך. האם בשביל זה אתה קיים? בעוד כמה שנים לא אתה ולא החברה הסובבת תהיו קיימים, והכול יחלוף בחוסר תכלית.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 25.10.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/dQfl3

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest