דף הבית / חינוך, ילדים / לא בכפייה אלא מכל הלב

לא בכפייה אלא מכל הלב

laitman_2011-12-06_3067_w.jpg

כיום אנו עדים לתופעה מעניינת מאוד בהתפתחות הטבע. בפעם הראשונה בהיסטוריה אנחנו מתפתחים לא בצורה עיוורת כמו לפני כן, כאשר האגו דחף אותנו קדימה וגרם לנו לפרוץ לכל הכיוונים האפשריים. פתאום גילינו משהו בתחום אחר, שלישי, שאלפי אנשים התחילו לעסוק בזה, להתפתח ולמכור אחד לשני את התוצרת, כך התגלגל התהליך.

לפתע נעצרה ההתפתחות הזאת, מעין הפסקה כללית – אנחנו כיכול מחוייבים להתמודד עם האמת ולברר מה קרה, לאן הגענו? ילדינו לא לוקחים דוגמה מאיתנו וכביכול שואלים – לשם מה הולדתם אותנו, בשביל מה אנחנו חיים? הרי אנחנו בעצמנו לא מסוגלים לענות על השאלות האלה. אנחנו כל הזמן רצנו ללא הפסקה ופתאום נעצרנו וחשבנו – לאן לרוץ ולשם מה, מה קורה, לאן הגענו?

אנחנו מסתכלים מסביב מזועזעים, ורואים מדבר יבש וחסר חיים שבו אין שום דבר. והמעניין הוא, שדורשים מאיתנו עכשיו, בראש ובראשונה, תשומת לב, מודעות לגבי המצב שאליו הגענו כתוצאה מכל היסטוריית ההתפתחות שלנו. כל אחד חייב להכיר במצב ולהבין שאם לא כך, לא נוכל להשיג שיתוף הדדי עם שאר האנושות.

פעם זה היה בסמכותה של הנבחרת: כמה מדענים, פוליטיקאים, אנשים חכמים, המלך או שליט אחר, שנתנו פקודות איך לנוע קדימה וקבעו את החוקים.

אך כיום מתגלה החוק שחייב להיות מיושם על כל אחד מאיתנו. אינך יכול לפעול אחרת, לכן אתה צריך חינוך. אי אפשר להציג את החוק על ידי אמצעים אלימים, לרשום קנס או לשלוח לבית הכלא כל אחד שעובר על החוק.

כך זה לא יעבוד! אדם חייב להכניס את ליבו לתוך התהליך של הקשר ההדדי. לא מדובר במסחר – כמה שתיתן לי, אחזיר לך בהתאם.

במצב החדש והייחודי הזה, שרבים כעת כותבים עליו, מגלים שקיים כאן תהליך מסוים שמתחיל היום מאפס וששייך לרמה שונה של ההתפתחות.

זה מה שנקרא ההתפתחות האנושית שבה אנחנו בונים בינינו מערכת של קשר הדדי – בונים דמות של אדם. לא יתכן שיש מישהו בקצה השני של העולם או במרכז מנהטן, או באירופה שמסרב להתחבר למערכת הקשר הזאת. חובתינו להביא זאת לכולם. הרי אם הכול תלוי בכולם, אז אין לנו ברירה.

קודם כל, זה חייב להיות מהפכה של ממש בחינוך הילדים, הדור הבא. לפחות שהדור הבא יתחיל את החיים החדשים – נפלאים, מאוזנים, מלאי שיתוף הדדי, חיים בטוחים, חיים ללא סכנה. שאף אחד לא ימכור לילדים סמים, לא יכריח אותם למכור את הגוף שלהם, לא יכה אותם.

תראו מה עשינו עם הילדים שלנו, הרי הם העתק מדויק שלנו. איננו מסוגלים לעשות דבר עם עצמינו ולכן איננו מסוגלים להגן על ילדינו שיגדלו אחרת. איך אני יכול לדרוש מהילד להיות שונה אם אני בעצמי כזה? לכן אנחנו מסתכלים על הילדים ורואים שאנחנו מאבדים אותם, הם גדלים עוד יותר גרועים מאיתנו. אך למעשה הם ממשיכים אותה המגמה. אני לא יכול לקרוא להם רעים. אם אני מתגלגל כלפי מטה, הם פשוט מתגלגלים קצת לפניי – זה הדור הבא.

אך יש לנו אפשרות לעשות בירור רציני, לעבור בעזרת קורס החינוך האינטגרלי את כל השלבים של המהפכה הפנימית, ולעבור לפסים חדשים כי החיים מכריחים אותנו, ולא בגלל שאיזה חכם המציא.

אנחנו צריכים את כל מה שיכול לעזור לנו – המדע, הפסיכולוגיה, ניסיון חיינו, ויחד לראות איך אפשר לבנות את העולם החדש. הרי הקורס שלנו תוכנן במיוחד למטרה זו.

משיחה מס' 6 על "החיים החדשים", 03.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ביחד אפשר לעשות כל כך הרבה דברים טובים
כשאנחנו מזכירים זה לזה על העיקר
שבע מיליארד כוסות תה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/DTGYW

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest