קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: נניח, שבעיר קטנה בת 50 אלף תושבים נסגר מפעל גדול ואנשים נותרו ללא עבודה. כיצד עלינו לנהוג? האם כדאי למסור לאנשים את המידע שצפויים שינויים איכותיים בקנה מידה גלובלי, או שפשוט להעמידם בפני עובדה?
תשובתי: לאן אתה מביא את האנשים? לפאניקה? לבלבול, למכת שכרות, בריונות, לפירוק משפחות וכולי. מייד מופיעה החרפה של כל היחסים החברתיים כולל הנסתרים.
אתה חייב תחילה להזהיר, לתת תרופה, ואחר כך לספר על המחלה.
אנחנו צריכים להתייחס לאוכלוסייה האומללה ברחמנות. זה דבר ראשון.
שנית, באיזה אופן אנחנו יכולים לעשות את זה? תאר לעצמך מצב נורא של 50 אלף תושבים, שהתדרדרו בהדרגה לעוני ולהשפלה. איך אפשר למנוע את זה?
תגובה: אנחנו לא עוצרים את המפעל, אלא מתחילים לצמצם בהדרגה את יום העבודה לשעה בשבוע. בשעה הזאת אנחנו מציעים לאנשים ללמוד במפעל עצמו. מכריזים על כך שהתאגיד מנהיג שרות מיוחד ועכשיו כל אחד חייב ללמוד בדיוק כפי שהוא הולך לעבודה.
תשובתי: אנחנו יכולים להביא את ההסבר שלנו לפי המצב הכללי של המדינה והעולם, לפי המשבר הכללי, לפי הבעיות הכלליות, לכן אנחנו רוצים להשכיל את האוכלוסייה ואפילו להפוך את העיר שלנו למיוחדת, עיר לדוגמה. דווקא מהסיבה הזאת אנחנו מנהיגים השכלה וחינוך כלליים ונגד המשבר.
אנחנו יכולים לדבר על המשבר שמקיף לא רק את העיר אלא את העולם כולו. אנחנו צריכים לתת לכך ביסוס רחב מאוד בעיתונות ובכל מקום. אנשים צריכים להבין, שמתקרב "צונאמי" לעבר העולם כולו.
רק שצריך להודיע על כך לאוכלוסייה בהדרגה, לא באופן נוקשה, לא במכה. בהתאם למשבר שהולך וגדל, אנחנו צריכים לחנך את האוכלוסייה, לשנות את היחסים החברתיים, את החיים שלנו, לכזאת צורה, כזאת מערכת, שתוכל לצוף ולעבור אותו בצורה רגועה, טובה, ללא עימותים ואולי אפילו עם תועלת מסוימת.
כלומר, אפשר להגיש את המשבר לא כמשבר, מפני שמלכתחילה הפירוש שלו מסמל לידה של משהו חדש.
אנחנו יכולים להסביר את כל זה בהדרגה לתושבים. ולכן, כדי להבין היכן נמצא העולם, המדינה ואנחנו בתוכם, אנחנו צריכים ללמוד את כל זה. ובמידה שבה כל אחד יבין את זה, זה יעזור לו לשרוד ולהצליח.
כל זה ממומש דרך כל מיני השירותים העירוניים, הטלוויזיה המקומית, העיתונים, הופעות בהשתתפות שחקנים מקומיים – עושים כל מה שרק אפשר לעשות. אנחנו מזמינים מדענים, פרופסורים ומארגנים משהו סולידי, מכובד, משכנע.
מכל ההופעות האלה יהיה ברור, שהעולם באמת נמצא בנקודת מפנה.
תגובה: במקום צרה: "הכול אבוד, אנחנו סוגרים את המפעל", אנחנו מארגנים אירוע חגיגי, נותנים לאנשים סיכוי, יוצרים רקע רגשי, חיובי וטוב. מצמצמים בשעה את יום העבודה. אומרים לכולם: "זה טוב מאוד".
תשובתי: אנחנו מנהיגים מערכת של לימוד אינטגרלי לא רק במפעל, אלא בכלל עבור כולם, כמערכת חובה! כולל הפנסיונרים.
שאלה: יש קטגוריה של אנשים, יזמים פרטיים, שקשה מאוד למשוך אותם ללמוד. הם עצמאיים מבחינה כלכלית. איך אפשר להשפיע עליהם שהם ילמדו?
תשובתי: אפילו דרך מערכת המיסים. על ידי החלטה ברורה, אנחנו מחייבים את האדם לעבור קורס לימודי. רק במקרה כזה מתקבלת הצהרת המס שלו.
מתוך השיחה "עיר ניסיונית, יציאה מהמשבר", 02.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
צריכה חכמה
הכול מתחיל ונגמר בחינוך
צירי לידה מאושרת
