דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לא בחכמה, לא בכוח, אלא רק בסבלנות

לא בחכמה, לא בכוח, אלא רק בסבלנות

מתוך מאמר של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", סעיף קמ"א:

"לכן שמרו את התורה, ושם תחפשו אותי. והמאור שבה, יחזירכם למוטב. ותמצאונני, כמבואר בכתוב : "ומשחרי ימצאונני"."

זה מה שאנחנו משתדלים לעשות, על ידי זה שמתחברים "כאיש אחד בלב אחד", להשיג ערבות, "ואהבת לרעך כמוך", בכך שמראים את הנכונות שלנו לחיבור כזה בזמן הלימוד. ואז בכל רגע אנחנו מגלים עד כמה שלא מסוגלים לזה, ושוב משתדלים, למרות הכול, לחשוב על איחוד וחיבור.

אנחנו מקווים שהלימוד שלנו והחיבור יעזרו לנו לגלות את הבורא, כדי לעשות לו בזה נחת רוח. וזה הופך לתפילה בזמן הלימוד, לפעולת תיקון ומקרב אותנו למטרה. אם החברים משתדלים להתחבר בצורה נכונה, להתעלות מעל לאגו שלהם, לשחרר משליטתו את ה"נקודות שבלב" שלהם ולחבר אותן, וכל זה קורה בזמן השיעור, שמספר על כאלה מצבים, אז בזה אנחנו מושכים את המאור המחזיר למוטב. וזו בעצם היגיעה.

תמיד יהיו הפרעות, ועוד יותר ויותר. לכן צריכים לחזק זה את זה, ודווקא אז, כאשר בא הייאוש ומופיעים מכשולים גדולים בדרך, שהאדם חסר אונים בפניהם, לא יודע מה לעשות, רוצה לברוח, מתעייף ונופל, נרדם או להיפך, מתרגז ולא יכול לסבול את המצב הזה. אבל דווקא המצבים האלה הם הכי מועילים כדי להוסיף עוד טיפת עבודה, עוד גרם של מאמץ, שעל ידם אנחנו מושכים אלינו את האור.

מי שלא מתייאש ולא מרים ידיים, הוא זה שמצליח. כאן לא יעזרו לא החכמה ולא הכוח, אלא רק הסבלנות. הזמן עושה את שלו.

"זמן" מסמל מספר רב של מאמצים שהאדם עושה בכל רגע, אפילו המאמצים הקטנים ביותר. הם מצטברים, מתחברים, ובסופו של דבר, מביאים לפתרון.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 07.01.2013

 ידיעות קודמות בנושא:
במקום הנכון, בזמן הנכון, למען המטרה הנכונה
"בוא וראה" את עצמך החדש
אחרי הידע או אחרי האור?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/5bmuy

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest