דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לאן תיטה כף המאזניים העולמית

לאן תיטה כף המאזניים העולמית

היום קשה לומר מה יהיה תפקידה של כל מדינה בעולם הגלובלי החדש. הכול תלוי באופן שבו ישראל תפעל ולאן היא תטה את כף המאזניים ותשנה את מאזן הכוחות בין אמריקה, רוסיה והעולם הערבי.

אירופה מאבדת את השפעתה. הכוחות העיקריים על המפה העולמית נשארים העולם הערבי, אמריקה ורוסיה. סין כבר לא תספיק לצאת מתוך הקונכייה שלה, מה"פינה" שלה בקצה הרחוק של העולם. המשבר לא ייתן להם להספיק להתפתח. כבר עכשיו הם מתחילים להרגיש עד כמה העולם אינו זקוק לכל מה שהם מייצרים. הרי העולם יצטרך רק את הדברים ההכרחיים, בעוד סין מייצרת מוצרים שאין בהם צורך הכרחי.

אבל נכון לעכשיו לא ניתן לומר שום דבר מדויק, מפני שהכול תלוי בבחירה החופשית שלנו. אם אנחנו נפעל בצורה נכונה וטובה, ייווצר איזון בין הכוחות האלה. ואז האמריקאים לא ינצלו את המדינות הערביות, כדי להתגבר בעזרתן על כל השאר ולשלוט בעולם, שזה הדבר שאליו הם שואפים היום. ולכן ישראל הפכה עבורם למכשול, שאותו הם מנסים לסלק, כדי להתחיל אחר כך להתקדם לכיוון רוסיה וסין. ולשֵם כך הם רוצים להשתמש בכוח של הפונדמנטליזם הערבי הקיצוני, ולכרות ברית עם כל הזרמים הטרוריסטיים שלהם.

זה כבר דבר ידוע, שכתוב בהמון מקומות, ואני לא מבטא כאן אף מילה מעצמי. לכן אנחנו צריכים להבין שכל השינויים הטובים שניתן לבצע בעולם, יכולים להיות רק מעל לטבע, רק בעזרת שיטת התיקון! אין שום סיכוי להשיג כאן משהו בכוח. ובמיוחד במדינה כמו ישראל. אנחנו כבר רואים, לפי מה שקורה ברחובות, כיצד מתממשת התוכנית האמריקאית.

כל ההפגנות והדרישות האלה הן חלק מפוליטיקה גדולה, ששמה לה למטרה לנקות את כל השטח וליצור כאן שלטון של הפונדמנטליזם הערבי. האמריקאים מניחים שזה יהיה עבורם נשק חזק. המגמה הזאת והתוכנית הזאת כבר מזמן קיימות ומתממשות בהדרגה.

אמריקה מתייחסת לאסלאם כמו לכוח חיצוני שמאפשר לה לנהל את העולם. ועבור ישראל כל זה מסודר מלמעלה, כדי לדחוף אותנו לפיתרון הרוחני. ודווקא רוסיה וסין צריכות כעת להרגיש את עצמן כבעלות בריתנו, כי הרי גם הן נמצאות בסכנה. אנחנו בסך הכול "מכשול קטן" בדרכה של אמריקה, והם המטרה האמיתית.

זה האיזון שהאמריקאים רוצים לקבוע בעולם. הרי חוץ מהעולם הערבי, איזה עוד כוח נוסף קיים היום שאיתו ניתן יהיה "לסובב" ולהילחם, שמאחוריו עומד נפט וכוח פונדמנטליסטי תוקפני? אירופה הזדקנה לגמרי. גם רוסיה נחלשה והזדקנה בשנים האלה, אין לה את הכוחות הקודמים. ניתן לראות את זה אפילו לפי הדינאמיקה של התוצר הלאומי הגולמי שלה.

גם לסין אין כוח ריאלי, כי הם הרי עוסקים בשיווק "צעצועים". זאת עדיין לא מעצמה חזקה. מרוכזים שם הרבה כספים ומשאבי אנוש, אבל המדינה הזאת עדיין לא בנתה את עצמה. וגם הפסיכולוגיה שלה היא לעמוד בצד, כך זה היה משך אלפי שנים. ועל אף שהסינים התפזרו עכשיו בכל רחבי העולם, זו עדיין אינה "פלישה", כי הרי הפסיכולוגיה הפנימית לא השתנתה, והיא עוצרת את האדם.

כל זה מחושב, וכך זה מסודר מלמעלה. הכול מתפתח לפי תוכנית מדויקת, שעליה אתם יכולים לקרוא בספרי הנביאים, שתיארו מה יקרה בעולם באחרית הימים. וישראל נמצאת בדיוק ב"שפיץ" וקובעת לאיזה כיוון ובאלו צעדים העולם ילך.

זוהי מגמה מאוד ברורה, והיא כבר מובנת לרבים. אני לא מגלה כאן שום דבר חדש. ובסופו של דבר אנחנו נגלה יותר ויותר את הדבר הפשוט: חוץ מהכוח העליון, אין לנו על מי לסמוך. אבל לא סתם לצעוק לשמיים: "הצילו!" אלא לפעול באופן ריאלי ולמשוך את הכוח הזה אלינו. כמו שאמריקה מושכת אליה כוחות זרים ופועלת דרכם, כך גם אנחנו מושכים את הכוח העליון ופועלים בעזרתו. לי נראה שניצחונם של הכוחות הטובים מובטח. עלינו רק להמשיך לעבוד ולעשות את המוטל עלינו.

וכל שאר הניסיונות והתוכניות הגדולות אינן שוות דבר. רק אם אנחנו נפעל נכון, נוכל להשתיק את כל הרע הזה.

מתוך שיעור על מאמר שבעל הסולם פרסם בעיתון "האומה", 05.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
משחק שחמט ללא מפסידים
מלחמת גוג ומגוג – מבעד לחלון או בתוך הנשמה
כלכלה או משהו גדול יותר?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Y9TrK

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest