לאן הערבות מובילה אותנו?

בעל הסולם, מאמר "הערבות" (גרסה מקוצרת): "אם ישראל מקיימים את הערבות, יכולים לעשות נחת רוח לה'".

הערבות היא הכלי של ההשפעה הכללית שבו אנחנו מתחברים. אנחנו בונים את הכלי הזה, אנחנו מעצבים אותו. הוא אינו קיים בפני עצמו, והוא מחכה לכך שאנחנו נתכלל בתוכו. כלומר, הרצונות שלנו, שמכוונים להשפעה לזולת, מתחברים זה לזה, ובכך הם יוצרים את הכלי שנקרא "ערבות". ורק מתוך ההשפעה ההדדית הזאת אנחנו יכולים להגיע להשפעה לבורא.

בעולם שלנו אנחנו מגלים שאיננו יכולים להמשיך להתקיים ברצונות לקבל ושאנחנו חייבים לעלות לרצון להשפיע. וכך גם בתוך הכלי של הערבות אנחנו מגלים שאיננו מסוגלים לחיות בו מבלי להשפיע לעליון, לבורא. השפעה הדדית בינינו בלבד היא חסרת כל משמעות. מה הייתה מטרתה של שבירת הכלים? למה עברנו את הדרך הזאת? בשביל מה התחברנו? אנחנו כביכול עובדים לחינם, משפיעים זה לזה, אבל לא מממשים בפועל את ההשפעה.

ואפשר לממש אותה באמת רק ביחס לבורא. הערבות שאנחנו משיגים יכולה להתממש רק בכיוון גבוה יותר: לקראת חיפוש מטרת ההשפעה.

למה? – העניין הוא שהבורא הוא המקור של כל המציאות. כשאנחנו מתחברים בינינו, אנחנו מגלים בחיבור ההדדי הזה את המקור העליון שלו, מה שנקרא "הכולל", "פלוס אחד". הוא מתגלה לנו כמו הבורא, ואז אנחנו מתחילים להבין ולהשיג את מחשבת הבריאה: הוא מלכתחילה ברא אותנו ככאלה שפלים ונבזים, כדי שנצטרך להתחבר על ידי הייסורים והצרות.

ורק אז השאלה על משמעות החיים, שממנה אנחנו מתחילים את העלייה, מקבלת צביון נכון ומביאה אותנו אל האור. וגם אז אנחנו מגלים שאיננו יכולים סתם כך להשפיע זה לזה, מפני שאין בכך כל צורך. בלית ברירה, אנחנו חייבים לכוון את ההשפעה שלנו למקור העליון, ורק כך נוכל לממש את עצמנו.

באמצעות הפעולה הזאת אנחנו מגלים מימד גבוה יותר, דבקות בעליון. ואז אנחנו מקבלים את התשובה לשאלה על משמעות החיים.

אם כן, הערבות ההדדית היא הכלי שמוביל אותנו לדבקות.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 14.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אוקיינוס של טיפות
למה הערבות אינה כדאית לאגואיזם?
היכן צריך לחפש את הבורא?