אוקיינוס של טיפות

בעל הסולם, מאמר "הערבות" (גרסה מקוצרת): "ערבות דומה לשניים בספינה, שאם אחד עושה נקב בספינה תחתיו, שניהם נטבעים, ולא נותן לאחר להתחיל ב"ואהבת לרעך כמוך", להגיע לדביקות בה', ושניהם נאבדים".

הערבות היא יותר מאשר אחריות לאחרים. הכלי הרוחני הוא הכלי המשותף. על ידי האור המקיף, האור המחזיר למוטב, הבורא מעורר חלק מהרשימות ומביא אותן לתחילת האיחוד בתוך מצב שנקרא "העולם הזה". כך הרשימות רואות את המציאות שלהן: כשהן מתחילות להתקרב, הן מתארות לעצמן זו את זו בצורה חיצונית בדמותם של החברים.

בסופו של דבר אנחנו חייבים להתאחד, ולכן אנחנו צריכים לדאוג לכולם. על אף שאנחנו לא חותמים על התחייבויות נוקשות שנערכו אצל עורכי דין, ועל אף שאנחנו לא מחזיקים אף אחד בכוח, אבל במחשבות, ברצונות, אנחנו משתדלים לתמוך בכל אחד.

בכל הנוגע לכלי הרוחני, צריכים להבין שהוא משותף. הוא לא נמצא באף אחד, אלא בינינו, בחיבור שלנו. למעשה, אלה אפילו לא חוטים שנמתחו בינינו, על אף שדווקא כך אנחנו מציירים בשרטוטים את הקשר ההדדי שלנו. למעשה, ברוחניות לא קיימים בנפרד אני ואתה. כולנו כמו טיפות של מים שמתמזגות לטיפה אחת גדולה, והמצב הקודם נעלם מבלי להותיר עקבות.

מהדוגמא הזאת אפשר להבין עד איזו מידה נבדלות בעוצמתן שתי מדרגות סמוכות. אם במדרגה הראשונה ישנם מאה חברים, כולל אותי, והם התאחדו ל"טיפה" אחת, אז במדרגה הבאה הטיפה הזאת הופכת להיות אני. ואותו הדבר קורה לכולם: כל אחד מאיתנו כביכול גדל פי מאה בהשוואה למדרגה הקודמת. ולאחר מכן אנחנו שוב מתחילים להתחבר בערבות, ואז, במדרגה הבאה אנחנו גדלים פי עשרת אלפים ביחס לדרגה ההתחלתית. וכן הלאה, עד שנרכיב את הפרצוף השלם של זעיר אנפין.

מתוך שיעור על מאמר הערבות, 14.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האנרגיה שלא נגמרת
המעצורים
בהתמזגותנו יחד כמו טיפות מים