לאן אוזל הזמן?

שאלה: תת-תרבויות מסוימות מנהלות אורח חיים ברמת הצומח באופן חלקי. הם חיים בבקתות על שפת האוקיינוס ההודי בצורה "טבעית, מקורית". ויחד עם זאת, מהירות זרימת הזמן עבורם מאטה באופן משמעותי.

תשובה: האם אפשר בכלל להפסיק להרגיש את הזמן ולרדת עד רמת החי. הרי החיות מרגישות בצורה אינסטינקטיבית מתי צריך לאכול, לישון ולהתרבות. אפשר לסדר לעצמך חיים כאלו אי שם בדרום הודו או באפריקה ולהתקיים בשקט.

שאלה: האם ניתן לאדם לנהל את התהליך הזה מבפנים ללא נסיעה להודו: לפזר את הזמן ולצמצם אותו, לפזר – לצמצם…?

תשובה: לדעתי, קודם כל האדם חייב להבין בשביל מה הוא קיים, לדעת שישנה אפשרות בחייו לעלות לרמה הבאה.

עכשיו האנושות מתקרבת למצב כזה שאנו מקבלים הזדמנות לעבור מרמת ה"חי" לרמת ה"אדם".

"אדם", זהו מצב שבו אנחנו מתעלים מעל הגוף שלנו ומשיגים כזאת ציביליזציה וכזאת רמת התפתחות שאנחנו לחלוטין לא דואגים לקיומנו הגשמי. למעשה, אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מסוגלים לספק לעצמנו הכול ללא שום בעיה. וגם הרצונות הגשמיים שלנו הופכים לקטנים מאוד ולא משמעותיים, מצטמצמים להכרחיים בלבד, יותר מזה אנחנו לא צריכים. כל הרצונות האלו נמצאים ברמת החי ושייכים לתחזוקת חיוניות הגוף שלנו ושל קיומו.

שאר הרצונות עולים בהדרגה לרמה שבה אנחנו רוצים להשיג הרגשה אחרת לגמרי, את המציאות החדשה הווירטואלית שהיא למעלה מהמציאות שלנו הנוכחית. לרמה של "בשביל מה אנחנו קיימים"? "לאן אנו הולכים"? "מהי משמעות החיים"? "מהי מערכת ההנהגה אשר מגיעה עלינו מלמעלה"? וכולי.

כלומר, אנחנו משתוקקים לדעת את הרמה העליונה (אף על פי שלא מדובר כאן על שום גישות דתיות). לצאת לרמת קיום חדשה, לכך מתחיל לשאוף האדם בזמננו, לזה מכוונת כל הזרימה של הציביליזציה שלנו. השאלה היא האם נהיה מסוגלים לעשות זאת או לא? מפני שיש לנו אפשרות להתפתח בדרך כפולה, כאילו אנחנו נמצאים על פרשת דרכים.

אם נתפתח בצורה נכונה, אז בעוד עשר-עשרים-שלושים שנה נוכל להגיע למצב כזה שנספק לעצמנו טכנולוגיות רובוטיקה עד כדי כך מפותחות, שהאנושות למעשה לא תעבוד בצורה פיזית, ורק אחוז קטן של אוכלוסיית כדור הארץ ישתתף בתהליכי הייצור ובפיתוח הטכנולוגיה.

המכונות, המדפסות של המימד השלישי (3-D) וכולי, יחליפו את האנשים והאדם ישתחרר לגמרי מהדאגה לעצמו. אז הוא באמת יוכל לארגן נכון את הזמן מפני שיהיה לו זמן בשפע. משך החיים של האדם יגדל פי שניים, כמו שבזמננו התארכו חיינו של היום פי שניים ביחס למאה ה-19.

וחוץ מזה, האדם ידע במה למלא את חייו. במשך החיים הוא יעבור בהדרגה למימד הבא שנקרא "אדם".

ואנו כבר נמצאים בשלב המעבר של ההתפתחות. אני סבור שתוך כמה עשרות שנים נגיע לזה.

שאלה: האם בדרגת ה"אדם" הזמן נעלם לגמרי או שהוא מואץ מאוד?

תשובה: בעצם זה אותו הדבר. בכל מקרה, או שהוא מאט עד שעוצר, או שמואץ עד שנעלם.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "דרך הזמן", 18.03.2003

ידיעות קודמות בנושא:
אתחול פנימי
אנחנו והזמן
זירוז הזמן

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/C9NY2

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest