דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לאבד את עצמי בתוך הקבוצה

לאבד את עצמי בתוך הקבוצה

את מצב החיבור שנוצר במרכז הקבוצה אני מכנה "כדור פטל". אני מתאר בעיני רוחי משהו חם בתוך המרכז.

בעזרת פעולות שונות שעומדות לרשותנו בעולם הזה, אנחנו מושכים על עצמנו את האור העליון, את הכוח המפתח. בינתיים, הוא אינו מובן ואינו מורגש על ידינו. אפשר לזהות אותו רק לפי השפעתו עלינו, לפי התנועות והתגובות שהוא מעורר בנו.

זה נקרא "הכוח הפועל בנפעל" או "המאור המחזיר למוטב". האור נקרא, השינויים שמתרחשים בנו, מפני שרק מתוכם אנחנו יכולים להרגיש את האור. האור עושה רק פעולה אחת, הוא מחבר בינינו. התנועה נעשית על ידי ההתקדמות, כפי שנאמר "מעלין בקודש ואין מורידין".

אבל בהתחלה, ההתקדמות הזאת תמיד מורגשת על ידינו כמשהו רע, כי היא דורשת מאיתנו ויתורים יותר גדולים, יותר השפעה, ומכוונת נגד התכונות שלנו עכשיו. לכן, אנחנו מרגישים כל פעם את ההתקדמות כירידה, "ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד".

ואחר כך אנחנו מתגברים כדי להתחבר ומגיעים למצב שנקרא "יום", כאשר בזכות התיקונים שלנו אנחנו מסכימים עם השינויים שעברנו, מתחילים להבין ולהרגיש את המצבים שעברנו. אנחנו מסכימים להיות משפיעים ולהשקיע את עצמנו בקבוצה. כך אנחנו מגיעים למצב של "כדור פטל" שבו כל אחד מחברי הקבוצה מתבטל על מנת להתכלל בתוך כולם ולאבד את עצמו בתוך הקבוצה.

זה לא איבוד כמו בחברה הרגילה. כי כאן אדם לא מאבד את השכל ואת הרגש שלו, אלא להיפך, הוא רוכש שכל ורגש של כל הקבוצה. הוא פשוט לא רוצה לשלוט על עצמו, כי כל שליטתו הייתה אגואיסטית, "על מנת לקבל לעצמו". אבל אם השליטה תהיה "על מנת להשפיע", אז הוא יהיה מוכן לכך ובשמחה יבטל את עצמו. במחיר הביטול העצמי הוא קונה שכל ורגש כלליים שקיימים בינו לבין כל היתר, עד כדי כך שהם נעשים ל"איש אחד בלב אחד".

רצונותיהם מתחברים לרצון אחד, אבל יחד עם זאת, כל אחד מרגיש את הרצון המשותף בדרך שלו, כי הוא נשאר עם תכונותיו האישיות. כל גלגל שיניים שמייצג אדם בתוך המערכת הכללית נשאר, אבל מתחיל להסתובב יחד עם כולם בלי שום לחץ מצידם. כשהוא מסתובב בו זמנית ביחד עם כל יתר גלגלי השיניים, הוא מתחיל להבין מתוך נקודת מבטו כיצד הם מסתובבים ומדוע.

זה נקרא "לדעת מה בלב חברו". אנחנו מגלים זאת בזכות התנועה המשותפת שלנו, אבל אני מגלה את ליבו מצד אחד ומישהו אחר "ידע את לבו" בצורה אחרת.

כך אנחנו מגיעים ל"כדור פטל" שמתחיל מה"עיבּור" שבו כל אחד נמצא רק כנקודה עם ה"רשימו" שלו. ואחר כך בעזרת ה"רשימו" הזה אנחנו מתחילים לתקן את הרצון לקבל שלנו שהיה "על מנת לקבל". תחילה אנחנו מעוררים את האגו יותר ויותר ב"קו שמאל", כי אין לנו יותר מרצון לקבל הגשמי. אבל, ככל שאנחנו גדלים, גדל "קו שמאל" ואנחנו מתקנים אותו בעזרת "קו ימין" ומביאים ל"קו האמצעי". הקו האמצעי כבר נקרא "דרגת האדם".

ב"קו שמאל" גדל היצר הרע וב"קו ימין" גדל התיקון שמתבטא בחשיבות המטרה, גדלות הבורא, הקבוצה ומהם אנחנו שוב בונים את "הכוונה על מנת להשפיע", את ה"קו האמצעי". כך אנחנו גדלים: שמאל-ימין-אמצע, שמאל-ימין-אמצע. הכול תלוי בהכנה, קצב ההתקדמות תלוי בתמיכה מהקבוצה. וההתקדמות נעשית לפי ה"קו האמצעי", מה שנקרא, "ישראל", "ישר-אל".

מתוך שיעור בנושא הכנה לכנס, 02.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
"כדור הפטל" – עוּבָּר של איחוד
כדור מוּתָךְ
גלגלי שיניים המשומנים באור

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/kLT3H

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest