כשנזכרנו בהכול

שאלה: האדם נוטה לשכוח את רוב הדברים ולהשאיר מאחור את ההתחלות הלא ממומשות והפגמים הלא מתוקנים. איך אפשר להימנע משכחה בדרך הרוחנית?

תשובתי: עכשיו זה בלתי אפשרי. רק בגמר התיקון כל המקרים הפרטיים יצטברו ויביאו לתיקון של "רב פעלים מקבציאל". לאחר שנוכל לאסוף את כל הכלים שלנו, את כל הרצונות שלנו, הם יתאחדו בו זמנית למצב אחד ואז הפעולה הזאת תמומש. המצב הזה יסכם את כל הדורות של מיליארדי בני אדם ויאסוף את כל מעשיהם לאחד. ואז יגיע הזמן של התיקון השלם שיחבר את כולנו לרצון אחד מלא באור אין-סוף.

עד אז אנחנו לא יכולים להרגיש את העבר, כי לא נוכל לסבול את כל מה שחווינו. אין לנו מספיק כוח סבל לכל זה, או במילים אחרות, אין לנו "מסך". היום אנחנו לא נצליח להצדיק בעינינו את המצבים שעברנו.

לכן השכחה אופיינית לנו ומפעם לפעם אנחנו מתנתקים. זוהי "אפלה" מחזורית, למעשה, זה לא יותר מאשר החלפה בין שני רגעים, בין יום האתמול והיום, בין החיים הקודמים לחיים הנוכחיים, עד שבסופו של דבר כולם יתקבצו לאחד.

מתוך הרצאה בבית "הערבות" – פתח תקווה, 17.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
בקטע ההתחלתי של הדרך המרתקת
האבן שרצתה להרים את עצמה בעצמה
לרוץ, לקבל תנופה, ולקפוץ

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/hXb0B

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest