דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כשמתחילים לסרב לעבוד בשביל האגו

כשמתחילים לסרב לעבוד בשביל האגו

Laitman_2011-06-16_2570_us.jpg

אנחנו לא מודעים לכך שאנחנו משועבדים לאגו שלנו, ששולט בנו ומכתיב לנו מה לעשות. ואנחנו אפילו לא מרגישים שאנחנו פועלים לפי ההנחיות שלו. אנחנו מחוברים אליו וקשורים אליו עד כדי כך שהרצון שלו הופך להיות הרצון שלנו, ואנחנו דבוקים יחד. ואז האדם מקיים את כל מה שהאגו שלו ירצה, כשהוא חושב שאלה הם החיים שלו, הרצון הפרטי שלו.

אבל זוהי דוגמא של אותו המצב ההפוך שאותו אנחנו צריכים להשיג כשאנחנו מתחברים עם הבורא. אנחנו צריכים להידבק אליו עד כדי כך שנפסיק להרגיש שקיים הרצון שלו והרצון שלי. כשם שעכשיו אני מבצע בנאמנות את כל הגחמות של האגו שלי, שמראה לי לאן להסתובב, כיצד לנשום, האם לנהוג כך או אחרת – כך אני גם ארגיש את עצמי בדבקות עם הבורא, כשאעלה מעל לרצון הנוכחי שלי, ואקיים את הרצונות שלו מבלי לחשוב, ללא שום חשבונות. עד כדי כך אני אהיה מתוקן.

וכמובן, כדי להגיע לתיקון כזה, אני אצטרך ללכת נגד הרצון שלי והחשבונות הפרטיים שלי, ולשם כך אצטרך להשקיע יגיעה גדולה. אבל, בסופו של דבר, המטרה שלי היא להגיע לדבקות בבורא, כפי שעכשיו אני מתחבר לגמרי עם הרצון לקבל שלי ואינני מרגיש שום הבדל בינו לביני.

ולאחר מכן אני מצליח להתנתק מהרצון לקבל שלי ומתחיל להרגיש שהוא האויב שלי, שהוא גורם לי רע. גם בחיים שלנו יכול להיות דבר כזה: אני אוהב מישהו, אני מחובר אליו, ופתאום מתברר לי שהוא מנצל אותי ומזיק לי. אבל עד שאני מצליח להתנתק ממנו, עובר זמן, ואני נאלץ לקבל כמה הבחנות רעות כאלה בקשר אליו.

ורק אז אוכל להתנתק ממנו ולראות שאין ברירה, אני צריך לעזוב אותו, ובמקום לאהוב אותו, עליי להתחיל לשנוא אותו. כך העולם מתחיל לגלות היום שהאגו שלו היה האויב שלו. לכל אדם זה מתגלה במידה שבה הוא עובד על זה. בסופו של דבר אנחנו מתחילים לחשוב איך אנחנו יכולים לשנות את זה. הרי אנחנו כל הזמן מרגישים שאנחנו בהפסד במרדף הזה אחרי האגו שלנו.

זאת כבר התקדמות גדולה, היות והאדם מתנתק מהטבע שלו, מהתכונה ההתחלתית שלו, שמאלצת אותו לדאוג רק לעצמו, והוא מתחיל לנתח אותה בצורה ביקורתית. זה נקרא שהוא כבר התנתק מהיצר הרע שלו, ועכשיו הוא מתחיל לשמוע ולחפש מה לעשות הלאה.

כך הוא מוצא את התורה, את האמצעי לתיקון האגואיזם. הרי הוא זקוק לכוח שיוכל לשנות את היחס שלו לרצון האגואיסטי שלו ויאפשר לו להתנתק ממנו לגמרי, כדי שהוא לא יבצע יותר שום חישובים של: מה יותר כדאי לקבל, איך ומתי.

המעבר הזה נקרא "לא לשמה". האדם עדיין נמצא בתוך הרצון לקבל, אך הוא צריך לתאר לעצמו שאם הוא היה עובד מעליו, אז היה לו טוב יותר והוא היה מרוויח יותר.

כלומר, הוא כבר פועל מעל לרצון לקבל, ומסרב לבצע את הפקודות שלו. אבל התוצאה מהפעולות האלה, מהעבודה הזאת, נמצאת עדיין בתוך הרצון לקבל, כי אחרת לא יהיה לאדם "חומר דלק".

בשלב הזה, האדם עובר מצבים שונים, החל מכך שהוא עובד למען התענוג שלו, בתוך הרצון לקבל שלו, ועד לכזה מצב שבו הוא מבין שהוא חייב לקבל תענוג ברצון לקבל שלו, רק כדי שתהיה לו אנרגיה לעבודה, חומר דלק. אך למעשה, הוא היה רוצה להימצא בהשפעה. לכן הוא מבקש את המאור המחזיר למוטב, שייתן לו את הכוח לעשות חשבון על הרצון לקבל, אבל לא מתוך אינטרסים אגואיסטיים, אלא רק מחוסר ברירה. הרי זאת מכונה שצריך לספק לה חומר דלק, ובעיקרון, הוא היה רוצה להימצא רק בתכונת ההשפעה, ולא כדי לקבל מכך תענוג.

הוא מבין שאין לו ברירה וכל עוד הוא נמצא בשליטת בעל הבית, הרצון האגואיסטי, הוא ייאלץ לשלם לו כדי שייתן לו קצת חופש. כך הם עובדים, עד שהם מתנתקים זה מזה לחלוטין.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 14.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כוחה של זכות הבכורה
מה זה אגואיזם
להיות אדון לעצמי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/nxnEV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest