דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "כשושנה בין החוחים"

"כשושנה בין החוחים"

שאלה: מדוע הבורא שולח לי מחשבות "קוצניות"?

תשובתי: מתוך המאמר של הרב"ש, "מהי שושנה בין החוחים, בעבודה": הזה"ק כתוב שם וזה לשונו, "כשושנה בין החוחים, כן רעיתי בין הבנות. רצה הקב"ה לעשות את ישראל כעין של מעלה, ושיהיו שושנה אחת בארץ כעין שושנה העליונה, שהיא המלכות. ושושנה המעלית ריח, ומובחרת מכל שאר שושנים שבעולם, אינה אלא אותה שגדלה בין החוחים".

השושנה יכולה להיפתח ולפרוח, רק אם היא גדלה בין החוחים, בין הקוצים. ללא קוצים אי אפשר לגדול. ה"קוצים", זה אותם הכוחות, שעוזרים לנו להתקדם. אחרת היינו נרדמים בשלווה בתוך הרצון לקבל שלנו ואף פעם לא היינו רוצים להתעלות מתוכו.

קוצים, זה כל כוחות התנועה שדוחפים אותנו קדימה ועוזרים לנו להתקדם, בו בזמן שאנחנו בעצמנו נמשכים למנוחה, למילוי, להרגשה טובה. הם מופיעים מחוסר ברירה, כאשר האדם מזלזל באפשרות להתקדם על ידי המאמצים שלו וכל פעם מנסה לנוח, בכך שמצדיק את עצמו שהוא עושה מספיק ושהכול בסדר.

במקרה כזה, כל העקשנות והעצלנות שלו לאט לאט מצטברים, עד שמתגלה איזה "קוץ" רציני. ואז הוא מתחיל לצעוק ומתקדם קדימה. כל אחד מתוך ניסיונו יכול להסכים ולומר, שבדיוק כך זה מתרחש, לפעמים יותר ולפעמים פחות. כך מלמדים את האדם, שכדאי לו בעצמו למצוא את הכוחות להתקדמות ולא לחכות לקוצים. אבל קוצים בכל זאת יהיו, בלעדיהם אי אפשר להסתדר לגמרי.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, "מהי שושנה בין החוחים, בעבודה", 03.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
חישול הרצון: על ידי חום וקור
מתפתחים על ידי שיטת ההכאה
שושנה בין החוחים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/bYpY9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest