דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כשהקיר בינינו נופל

כשהקיר בינינו נופל

laitman_2010-04-14_4406_u-70.jpg

מתגלה לך הרע שאינו נותן לך להיכנס לרוחניות, בדומה לקיר הניצב לפניך. וביחידות אינך יכול לפרוץ אותו, אלא רק ביחד. לשם כך אנחנו צריכים להתאחד לקבוצה, שזו הפעולה החופשית היחידה שאנחנו מסוגלים לבצע. ובהתאספותנו יחד, אנחנו צריכים למשוך אלינו את כוח הבורא ובזכות זה לפרוץ את החומה!

אני עומד לפני אותו הקיר האגואיסטי, אך כבר איני לבד, אלא הרבה נקודות שבלב שהתחברו יחד ונקראות "קבוצה קבלית". זהו כוח גדול מאוד שבקלות יכול לשבור את הקיר. כי בהתחברותנו אנחנו מגלים בתוך החיבור שלנו את הבורא, כי אם לא נמשוך את הבורא, לא נוכל להתחבר!

אני פונה עם הבקשה לבורא, והוא מחבר אותי עם האחרים. וגם האחר פונה אל הבורא עם אותה הבקשה ומתחבר. וכך אנחנו מכניסים בינינו את כוח הבורא שמאחד אותנו, ועם אותו הכוח אנחנו שוברים את הקיר! הרי הקיר הזה הוא לא איפשהו מבחוץ, אלא הוא נמצא בינינו! וכשאתה עובד על האיחוד עם האחרים, אתה בעיקרון מכין את עצמך לפריצה הזאת.

מה מסמלת יציאת עָם ישראל ממצרים? – הם התחברו בכזה כוח, שהקיר קרס והם התעלו מעל לאגואיזם שלהם. זו נקראת בריחה ממצרים. אין שום קירות חיצוניים. הקיר מתגלה ובכך מראה לנו שאיננו רוצים להתחבר זה עם זה, וזהו הגילוי של הקיר בינינו. כעת תביא את הבורא, כדי שהוא ישבור אותו וזה הכול, לא נדרש שום דבר יותר. העיקר זה להמשיך ולא להתחכם יתר על המידה. העבודה העיקרית שלנו נעשית בהסתרה, ללא הכרה, זהו השלב של ההכנה.

לכן, העיקר זה לעבוד בהתאם לשיטה, אפילו שלא הכול מובן לנו, כמו שלילד לא מובן באיזה אופן הוא גדל. הקיר נמצא בינינו, והפעולה החופשית היחידה שלנו מכוונת כנגדו. והאדם יכול לעבוד על החיבור הזה, אפילו על ידי צפייה בשיעורים בבית דרך הטלוויזיה. כי הרי אנחנו מחברים את עצמנו זה עם זה, לא על ידי אזיקים ולא על ידי שרשראות ברזל, אין זה חיבור פיזי, אלא לפי הרצון הפנימי. לכן כשאני נמצא רחוק ממרכז הלימוד, אני יכול להתחבר כאילו שאני נמצא בתוכו. המרחק אינו קובע שום דבר, אלא רק הרצון והנאמנות למטרה!

אותו הקיר עצמו שאנחנו מרגישים בינינו, בסופו של דבר ייהפך לדבק שיקשור אותנו זה עם זה. אותו הפרעה עצמו שעומד בינינו, ייהפך לבורא. זה אומר שאנחנו בורחים מפרעה ומגיעים לגילוי הבורא. איננו עוברים ממקום למקום, אנחנו תמיד עובדים בתוך הקבוצה, אך במקום השבירה והדחייה, אנחנו מגלים את הדבק המקשר ואת החיבור. זוהי בעיה פסיכולוגית נטו, שאנחנו מדלגים מעליה ופתאום כל הכבדות הופכת לכוח החיבור, מלאך המוות הופך למלאך קדוש, והקבר הופך לחיקה של אימא!

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהות הדת ומטרתה", 16.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
חומה אחת לכולם ואיל ברזל אחד
לא סתם לרצות
לרצות את הבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/XHz3D

One comment

  1. האם צריך לקפוץ מעל הקיר או לפרוץ אותו?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest