דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / כשהנקודה שבלב מדברת

כשהנקודה שבלב מדברת

thumbs_razdumye_100_wp.jpg

שאלתה של רעות: האם אדם שחוזר בתשובה (כפי שאנו מכירים אותה היום) אינו עושה זאת מתוך התעוררות הנקודה של הלב שלו? או בזכות מקרה שקרה לו בחיים וגרם לו להרהורים כבדים בנוגע לחיים?! מה בנוגע אליהם?
אם נבחן את הדברים, הם עושים שינוי עצום בחייהם. ונניח שהוא לא שינוי רוחני ממש כמו שמאופיין בקבלה, בכל זאת – מה גורם לאדם שנולד לתוך עולם מסוים לשנות את כל אורח חייו (ולא לאורח חיים פשוט כלל), אם לא איזו התעוררות פנימית???

תשובה: ודאי שהאדם שואל את עצמו שוב ושוב על מטרת חייו ומנסה לממש אותה. רצונותיו הבלתי פוסקים מעוררים אותו לידי כך. אך כל זה מתרחש ברמת העולם הזה. ייתכן גם שהוא מתחיל לדאוג לעולם הבא, מה יהיה אחרי המוות, הרי הכול מעורפל, הכול בא והולך -ואתה נשאר בלי כלום. כך או כך, זאת רדיפה אחרי ביטחון, ובדיוק בנקודה זאת מציעות הדתות את השכר שלהן על מאמצי האדם.

אולם, אם גם זה לא אכפת לאדם, והוא לא סתם רוצה להרוויח את העולם הזה או את העולם הבא ולהירגע, אלא רוצה להגיע לאמת (!) – כאן הוא ימצא רק את חכמת הקבלה. הוא עובר את כל הרצונות, מכיר בשפלותם, מזלזל בהם, בגלל שהם כולם בנויים על פשרה עם המצפון, הסכמה עם התשובות הלא מספקות, עם סתימת השאלות החריפות שמתעוררות בו. אם אין הוא יכול לשקר לעצמו ומוכן לכל התנאים, לכל המצבים, ובלבד שישיג את האמת – פירוש הדבר שמדברת בו "הנקודה שבלב", ולא הלב, היינו רצונותיו הארציים.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/raxGA

2 comments

  1. והוא לא יכול לעשות את שניהם? תיקון רוחני, ומצווצ ארציות? אפילו ככה בשביל ההרגשה, כמו שילד מצייר ציור יפה לאבא שלו כי רוצה לשמח אותו, אם יבצע מצוות בידיים וברגליים כי בנתיים הוא לא יודע אך להתקרב לבורא ולהודות לו?

  2. ואם הוא עושה את שניהם, כמו ילד קטן שרוצה לצייר ציור יפה לאבא שלו, הוא אינו יודע אך להודות לבורא אז עושה מצוות ארציות בנוסף לחיפוש הרוחני מה רע בכך?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest