דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כשהאור נמצא, הוא לא מתקן

כשהאור נמצא, הוא לא מתקן

בדרך הרוחנית מתגלים לאדם רצונות אגואיסטיים גרועים, שמראים לו עד כמה הוא שקוע בקבלה. ואז היחס שלו לאחרים מתואר כ"שגגות". בעל הסולם כתב על כך ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות": "ועם זה מובנים דברי חז"ל, ש"העושה תשובה מיראה, זוכה, שהזדונות נעשין לו כשגגות".

קודם לכן הרצונות האגואיסטיים התגלו לאדם כזדונות, ועכשיו הוא מעביר אותם לדרגת שגגות, למדרגה קלה יותר.

בכלל, התיקון תמיד נעשה בהדרגה: בהתחלה אנחנו מעלים את הרצון לדרגת בינה, ולאחר מכן לדרגת כתר. קודם כל, בדרגת הבינה, אנחנו מנטרלים את הרצון. אנחנו עדיין לא יכולים להשפיע בו, אבל אנחנו לפחות לא מאפשרים להזיק לו. יחד עם זאת, אנחנו נמצאים בהסתר רגיל, ואילו קודם לכן היינו בהסתר כפול: "שהזדונות, שהאדם עושה, המה נמשכים לו, מבחינת קבלת ההשגחה של ההסתר הכפול".

אם גם הפנים וגם האחוריים של האור נסתרים, אז אני נמצא בהסתר כפול. ואז אני נאלץ לחטוא, כי אני הרי נמצא תחת שליטת הרצון האגואיסטי שלי, הרצון לקבל על מנת לקבל.

עד שמלמעלה מופיע האור, והוא מתקן את הרצון שלי. אבל ישנם מצבים שבהם האור נסתר: הוא נמצא, אבל לא מתקן. זהו הסתר רגיל. נוכחות האור בכל זאת מחזיקה אותי בפחד מפני הקבלה: הוא כביכול מזהיר אותי, שומר עליי ומחזיק אותי בדרגת שגגות, אבל לא זדונות.

אבל אם האור נסתר לגמרי ולא מרתיע אותי, אז אני משתולל ונמצא בשליטת האגואיזם שלי, שעושה איתי כל מה שבא לו.

בכללות, אני נמצא בין כוח ההשפעה לכוח הקבלה. החשבון כאן הוא פשוט: איזה מבין שני הכוחות לוחץ עליי חזק יותר? אם כוח הבורא, כוח האור, משפיע עליי חזק יותר, אין ספק שאבצע השפעה. אבל אם כוח האור חלש יותר, אין ספק שאבצע את הפקודות של הרצון האגואיסטי שלי ואעבור לדרגת "זדונות".

כך גם אצלנו: אם החברה, המשטרה או המשפחה מחזיקה אותי ומונעת אותי מלבצע מעשים רעים – אז אני בסדר. אבל אם לא קיימים גורמים מרסנים כלשהם, אני מתחיל "להשתולל". כך או אחרת, אין ברירה: האדם נמצא תחת השפעת אחד משני הכוחות.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 25.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כל האור – זה יותר מדי. אפשר רק חלק קטן?

בקשה לא לעזוב את מקום העבודה

הלילה שלפני היום

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest