דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כשהאור זורח בעומק הרצון

כשהאור זורח בעומק הרצון

laitman_2011-02-25_9222-70.jpg

שאלה: לשם מה אני מגלה בתוכי שנאה כלפי החבר? כדי שלא אקבל מהבורא תענוג אישית לעצמי?

תשובתי: אתה לא מרגיש ממש שנאה כלפי החבר, אלא יותר דחייה, מסיבות שונות. באותה המידה, אתה כמובן דוחה גם את הבורא, שונא אותו, לא מקבל אותו.

וזה מעניק לך הזדמנות לתיקון. הרי אתה מגלה את שדה העבודה, את "אתר הבנייה". רק כך אנחנו מתקדמים, אין לנו יותר היכן לפעול.

לכן חכמת הקבלה כל כך שונה ונבדלת מכל שאר השיטות. נדמה לנו שהיא מספרת על עניינים עליונים, על אי אלו ספירות שמאחורי העננים, ולמעשה בחכמת הקבלה אין שום דבר, חוץ מעבודה בקבוצה עם החברים, עבודה מאוד פשוטה וריאלית.

גם האנושות מתקרבת לנחיצות הזאת. כל העמים יצטרכו להפוך להיות "קבוצה" אחת, אחרת לא תהיה להם זכות קיום. האור העליון, על ידי השפעתו, הוביל אותנו באופן קבוע לקראת זה, והיום הוא מאיר את הרצון לכזה עומק, שאנחנו צריכים להבין: ללא איחוד לא נוכל להתקיים. מעכשיו החיים שלנו תלויים לא רק בכלכלה ובמסחר, כמו ב-50 השנים האחרונות, אלא אנחנו יותר ויותר תלויים בקשר ההדדי האנושי. אנחנו צריכים להתאחד בנשמות.

כך האורות פועלים ומשפיעים על הכלים, כשהם חודרים לתוכם יותר ויותר לעומק ומבליטים את הנחיצות הזאת. בין אם אנחנו רוצים בכך ובין אם לאו, אין זה משנה. המנוע של הגנרטור מסתובב יותר ויותר מהר, מקור האור מגביר את הבהירות של הזרקורים, והלהט שלהם מתגלה בעובי הרצונות שלנו.

מתוך שיעור על המאמר "מתן תורה", 10.05.2011

דיעות קודמות בנושא:
הקבוצה היא מקום העבודה
כל מיתרי הרצון
מי קרוב אליי יותר?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/PzXMY

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest