דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / היה היו שני חברים

היה היו שני חברים

laitman_2009-08_0665-70.jpg

בדרך הרוחנית אני בעצמי מזמין את השינויים, בכך שאני משתדל להתכלל בקבוצה, להרכין בפניה את ראשי ולהתאחד, להידבק בחברים. כל השינויים מורגשים בעביות של הרצון שלי, שעומקו מקנה לי את הרגישות. אני מרגיש כיצד הכול בתוכי מתנגד לאיחוד.

אם שניים פשוט יושבים יחד בשיעור, זו עדיין לא התקדמות. גם בפאב אנשים יושבים זה ליד זה ואפילו משוחחים ביניהם על כוס בירה ומעשנים סיגריה.

רק על ידי התקרבות בפועל, אנחנו מגלים שאנחנו דוחים זה את זה. הרי אנחנו מתחברים לא כמו שני חברים שנעים לקראת איזושהי מטרה אגואיסטית. אנחנו לא ידידים מאחורי דלפק בפאב ולא אוהדים של אותה קבוצת כדורגל. המטרה שלנו היא להשיג את הבורא באמצעות החיבור בינינו, וזה אפשרי רק בדרך של ויתורים הדדיים. איננו מגבירים את האגו שלנו, מתוך שאנחנו שמחים על ההזדמנות להשתמש זה בזה לתענוגים עצמיים. לא, אנחנו רוצים לגלות בינינו את המרכיב השלישי, ובמידה הזאת אנחנו מתחילים להיפרד, מתחילים לגלות שאין בכוחנו להתחבר בינינו.

כאן נשאלת השאלה. נניח שבעבר היינו חברים מאוד קרובים, אהדנו יחד את אותה קבוצת הכדורגל, הלכנו לפאב, נסענו לחופשות, ובכלל תמיד היינו ידידים בנפש: כל ערב אני ביקרתי אצלו או הוא אצלי. מה יקרה איתנו עכשיו, כשאנחנו צריכים לגשת לעבודה הרוחנית המשותפת למען השגת הבורא?

פתאום אנחנו מגלים שׂנאה ודחייה. למה? – מפני שהבורא נמצא בינינו. מעכשיו, במקום לקנות תענוגים זה מזה, כל אחד מאיתנו חייב לסרב לרכישות האלה ולהשתוקק לא אל החבר, אלא אל הבורא.

אני יותר לא עובד עם הרצונות האגואיסטיים, אני פתאום נאלץ למחוק את זה. לא משנה האם טוב לי עם החבר, לא משנה לי האם אנחנו אוהדים את אותה הקבוצה, לא משנה לי האם אנחנו הולכים יחד לפאב. אני צריך לוותר על כל התענוגים, שהייתי יכול לקבל ממנו. עכשיו אני צריך ליצור איתו קשר אחר לגמרי, כזה קשר, שבאמצעותו אני רק אבצע השפעה לבורא, מבלי לקחת לעצמי כלום. אך אם אינני מקבל שום דבר מהחבר, אז איזה מין חבר זה? בשביל מה אני צריך אותו? "חברים" כאלה קיימים בהמוניהם גם ברחובות.

עכשיו יש לי קריטריון אחר, מדד אחר: אנחנו חברים, מפני שאנחנו "אוהדים" את הבורא ומתחלקים זה עם זה בכוח ההשפעה. אנחנו משאירים מאחורינו את כל מה שהיה קודם ועוברים לחישובים אחרים לחלוטין, לדרגה אחרת של יחסים הדדיים.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מתן תורה", 10.07.2011

דיעות קודמות בנושא:
הקבוצה היא מקום העבודה
מי קרוב אליי יותר?
להשפיע על מנת להשפיע – הניקוי הראשוני

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest