דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כנס שלא יהיה לו סוף

כנס שלא יהיה לו סוף

שאלה: מדוע לאחר הכנס לא הייתה הרגשה שהוא הסתיים, ואנחנו פשוט נסענו הביתה?

תשובתי: באמת, לא הייתה תחושה שהכנס הסתיים ולכן חשוב מאוד להחזיק את עצמנו במצב הזה. צריך להיזכר במצב שהיה שם. להשתוקק אליו. אבל לא מפני שהיה לנו טוב בו, אלא מפני שאנחנו לא רוצים להיפרד ולא רוצים לאבד את אותה הרגשת ההשפעה כלפי הזולת וכלפי כולם, שאותה השגנו שם.

אנחנו רוצים להישאר באותה ההרגשה. צריך להבדיל בצורה ברורה: הרגשת הנעימות, והרגשת השייכות לאחד שלם. יש בזה הבדל גדול! לא חשוב לי אם נעים לי או לא. אני לא רוצה להיות תלוי בהרגשות שלי, אלא להיות בהרגשת ההשפעה, הנתינה, השייכות, לזרום בזרם האחד הזה, לאן שהוא לא ייקח אותי, כמו בזרם החיים.

ולא צריך יותר שום דבר! רק תשמרו על הרגשת השייכות הזאת לכלי העולמי היחיד, לכלי הכללי. הרגשת השייכות הזאת צריכה להיות מורגשת אצלנו בפנים, ששום הפרעות שיבואו עכשיו לא יוכלו להפריד בינינו. זה כבר שמירת הברית. אם יוטבעו בכם מונחים כאלה, "אותיות עבודה", אז אנחנו נוכל לפרט יותר ולעומק את הנושא הזה, ברמה פנימית יותר.

וכאן בכלל לא חשוב באיזו קבוצה האדם נמצא, באיזה מקום, באיזו עיר. צריכים גם על זה לעשות תיקון, השלמה, כדי לא להרגיש שום הבדל.

אני מציע לפתוח דף באינטרנט תחת השם "כנס שלא נגמר", שבו כל אחד יוכל בקצרה לחלוק בהתרשמויות ובהתפעלויות שלו, לחזק ולתמוך באחרים, לפרסם קטעים ממאמרים שלנו וקליפים. שכל אחד יכנס לשם פעם פעמיים ביום לחמש דקות ויבדוק את עצמו, האם הוא נמצא באותה הרגשת האיחוד. שם אנחנו נחזיק זה את זה, כדי להרגיש שייכות לאותו הכלי הכללי, למצב האיחוד שבתוכו אנחנו החזקנו את עצמנו הרבה זמן.

אנחנו החזקנו טוב מאוד באיחוד הזה, ולכן דווקא עכשיו אין הרגשה שאנחנו נפרדים. אנחנו נפרדנו בשקט וברוגע מוחלטים, ללא מילות פרידה ודמעות, וזה טוב מאוד. פרידה גשמית אינה שייכת לאותו החיבור הרוחני שכל אחד השיג, ולכן הוא לא מרגיש בתוכו שהוא נפרד. זה מאוד חשוב.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 17.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
החיים נמשכים במסלול של הכנס
אור הביטחון
אנחנו הרי כבר נמצאים בעולם הרוחני!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/opAKR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest