דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / כמו רשת הרוחשת דגים

כמו רשת הרוחשת דגים

בזמן הסדנה עצמה אנחנו רק מעבירים לאנשים ידע, קצת רגש, וסופגים מהם את הבעיות, הצרות והתלונות שלהם, אך לא בצורתן האמיתית, אלא בצורה מופשטת. כל אחד מתלונן על מה שחסר לו: מכונית, כסף, בית, בעיות במשפחה. ואנחנו סופגים וכוללים את הצרות שלהם, מפני שהמצב הזה נותן לנו הזדמנות לתקן אותו בכזאת צורה, שהבורא יתגלה בו וישמח.

אנחנו יוצאים ל"צייד" אחרי חסרונות לא מסופקים, כדי להביא אותם אחר כך לחברה שלי, ודרך החברה שלי לבקש מהכוח העליון, מהבורא, את התיקון שלהם. כי בזה אני מביא לבורא נחת רוח. נחת רוח בשבילו, זה להתגלות ב"כלים" התחתונים והרחוקים ביותר, באותו האדם העקשן שלא מאמין באפשרות של חיבור.

אנחנו משמשים כצינור שמחבר אותו עם הבורא, ושמחים בזה. זה דומה לדייג שתפס מדגה רב, הוציא מהמים את הרשת שרוחשת דגים הרוצים לקפוץ מתוכה, תופס אותה חזק ומביאה לקבוצה. אנחנו מביאים לשם חסרונות, ולא חשוב אילו חסרונות, חסרונות גולמיים.

אנשים סובלים, הם כמו תינוקות, צועקים שרע להם, וכל אחד דורש את שלו. אבל אנחנו מבינים שהם צריכים את האור העליון, את גילוי הבורא, וחוץ מזה, כלום לא יעזור להם. כל הצרות שלהם הן מזה שהבורא נסתר, וכל האושר והטוב יהיה מזה שהוא יתגלה. והוא יתגלה לא סתם כמילוי אגואיסטי, אלא יתגלה בתכונת ההשפעה והאהבה שלו שמתוכה הם יקבלו את המילוי. הם אף פעם לא יקבלו מילוי אגואיסטי!

ולמטרה הזאת אנחנו משמשים כמעביר, בזה התפקיד שלנו, להיות כמעבר. אנחנו מבינים על מה אנשים צועקים, כמו אימא שמבינה את הילד, ורוצים להעביר להם את מה שטוב עבורם. אנחנו מעבדים את התפילה שלהם למ"ן ומעלים אותה לעליון, מפני שאנחנו מבינים ויודעים שכאן רק הבורא יכול לעזור. ולעזור, לא במילוי אותם החסרונות שעליהם הם מבקשים.

להיות המעבר, הצינור המעביר, זה אומר, שבנקודה התחתונה שלי אני קשור עם האנשים, ובנקודה העליונה שלי אני קשור לבורא. ובתוכי, בין שתי הנקודות הללו נמצא מנגנון שלם, שנכלל, סופג ומעבד את החסרונות של האנשים. אני מזדהה איתם בכל לב ונפש ובוכה יחד איתם בכי אמיתי. ויחד עם זה, אני מעבד את החסרונות והתלונות שלהם, בכך שמעביר אותם לבורא, שאין עוד מלבדו. כלומר בתוכי נמצא מנגנון עצום, כל העולמות, כל ההוי"ה.

אני מעבד את החסרונות הזרים, ומצד אחד, מצטער מאוד בצערם של האנשים, אבל מצד שני, אני מודה לבורא ומברך אותו על זה שעשה את כל זה, כי בגלל אי שביעות רצונם יש להם נחיצות לגלות את הבורא בעזרתי. אני מעבד את החסרונות והבקשות שלהם עם גלגלתא ועיניים שלי, בכך שמוסיף להם את תכונות ההשפעה שלי. זה נקרא, שאני עובד איתם במסירות נפש, נותן להם את ה"כלים" שלי. רק בשביל זה אני קיים, ולא שאני משתדל כדי לקבל תענוג בעצמי.

בצורה כזאת אני משיג מגע עם הבורא ועובד כמעבר בין שניהם, וזה נקרא התפקיד של ישראל, כמו שנאמר: "ישראל, אורייתא וקב"ה, חד הוא".

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות" 24.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מיליון דולר או האור העליון?
מי רצה תפוח?
תביא, תביא, תביא לנו תיקון!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/SsYWp

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest