כמה שנות אור מאיתנו עד למהות שלו?

שאלה: בהתחלה הייתה מחשבת הבורא, ולאחר מכן היא מיושמת בתוכנית הבריאה, כשהיא בונה את כל העולמות ממעלה למטה. על איזה מרחק הנברא צריך להתגבר כדי לעלות חזרה מהתוכנית למחשבת הבריאה ההתחלתית?

תשובתי: בין מחשבת הבריאה של הבורא לבינינו מפריד מרחק עצום. בהתחלה אנחנו עולים מעולמות בי"ע לעולם האצילות, כשאנחנו משיגים את החומר והצורה המלובשת בחומר. לאחר מכן אנחנו מגיעים לצורה המופשטת ולמהות. ועל אף שעכשיו אנחנו לא תופסים ולא מבינים קטגוריות כאלה, כנראה שנשיג אותן מתישהו.

מתוך ביצוע הפעולות, אנחנו משיגים את הבורא. מובן שאנחנו בונים בעזרת האור המחזיר למוטב, כי לנו עצמנו אין את הכוח כדי לבנות. אנחנו רק "לבנים". אבל כדי לבנות מאיתנו מבנה כלשהו, אנחנו חייבים את האמצעי שיחבר אותנו יחד, את המלט שמדביק יחד את כל החלקים. והוא צריך לדעת איך לחבר את הכול. וכשהוא מחבר את כל הלבנים שלנו יחד, אנחנו מתחילים להבין איך הבורא ברא את הכול ולמה הוא שבר את מה שבנה, כדי שאנחנו נבנה מחדש את המבנה הזה ונגלה את המחשבה שלו, את השכל שלו.

בעל הסולם מסביר במאמר "שכל הפועל", שכאשר אני מביט על יצירה מסוימת, אני משיג את הרצון של האומן שיצר אותה. משמע, שככל שאני חודר יותר ויותר לתוך הבריאה בהרגשה שלי, אני יותר ויותר מרגיש את האופי של היוצר שלה, את היחס שלו לבריאה. אני יכול להשיג אותו דרך הקשר שלי עם הבריאה שלו!

גם בעולם שלנו אפשר לעשות את זה ולהכיר את האומן, מפני שזה נובע משורשים עליונים. הבורא ברא את הנברא בתוך מערכת מיוחדת, שבר אותו ומביא אותנו לצורך להרכיב את הפאזל הזה בחזרה. וכשאנחנו מרכיבים את הפסיפס הזה, אנחנו משיגים אותו, מפני שהוא הטביע בו את עצמו!

הבורא אינו מסתתר במערכת הזאת, אלא להיפך, הוא החדיר לתוך כל חלק שלה את השכל שלו, את היחס שלו, את ההרגשה של עצמו. וכשאנחנו מרכיבים את הפאזל הזה, אנחנו לא סתם מקבלים תמונה מתוקנת ומתחילים לחיות בעולם הנפלא הזה. אנחנו משיגים את החוק הכללי שפועל בתוך המערכת הזאת, חוק האהבה והאיחוד!

ואנחנו גם משיגים את אותו האחד שפועל במערכת הזאת, "הכולל", הכוח העליון שבנה את כל המערכת. ובכוח האחד הזה אנחנו מגלים את היחס שלו אלינו, שנקרא אח"פ (החלק התחתון) של הכתר.

ועל אף שאני עדיין לא יכול לומר את זה בוודאות, אבל זה בהחלט אפשרי שנוכל להשיג גם את החלק העליון של הכתר, שמנותק מאיתנו, היות ויש לנו כזה רצון.

אי אפשר בינתיים להגיד את זה בוודאות, מפני שהמצבים האלה נמצאים לאחר גמר התיקון, שזה מעבר למשימות שמוטלות עלינו היום.

אבל בזכות התהליך הזה, אנחנו בסופו של דבר משיגים את השכל העליון הפועל ולא רק את התוכנית שלו, אלא את מחשבת הבריאה עצמה, את המחשבה העליונה, ונכללים בה. וזאת המטרה שלנו: להשיג את מחשבת הבריאה, לעלות לשם ולהיכלל בבורא, כלומר, להגיע לדבקות בו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מבוא לספר הזוהר", 20.01.2012