דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כמה רואות עיניך?

כמה רואות עיניך?

laitman_2009-06_3382_70.jpg

"אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות!", זהו חוק בל יעבור שצריכים לבצע בדיוק רב. אסור לקבל עצה טובה, אם היא אינה נובעת מתוך התיקונים האישיים שלך, השתוות עם האור. עליך לשאול תמיד את עצמך "למי אני מקשיב עתה? לאדם שנמצא בדמיונות העצמיים או לאדם שמסתכל בצורה ריאלית ויודע את מקומו המדויק, שלא קופץ מעל עצמו?". אז, מה שאתה שומע מהמקובלים אתה מקבל לא כחוק או עצה, אלא כ"סגולה", תרופה נפלאה. אתה רוצה שהיא תשפיע עליך ושתשנה אותך! כשאתה תשתנה אתה תראה את האמת.

"אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות!", אתה תחזיק את המילוי בצורה ריאלית אצלך "ביידים", בתוך הכלים דקבלה שלך. "מה שעיניו רואות" כלומר באור החכמה. אז אפשר לפעול! עד אז אתה יכול ללמוד את כל התורה שבעל פה, זה יפעל כ"סגולה" בלבד, כ"תבלין". כמה שתוכל להוסיף מתבלין זה לאגו שלך, באותה המידה תוכל לתקנו ולהשתמש בו. אז תראה בדיוק באילו רצונות מותר לך להשתמש, באיזו מידה ובאיזו עביות. זאת גישה שדורשת קודם תיקון.

נובעת מכך גישת הוראה שונה לגמרי, אין לנו מה לומר לתלמיד. אפשר רק לעורר אותו כדי שיספוג כמה שיותר את המאור המחזיר למוטב. בלתי אפשרי לספק לו דוגמאות מוכנות להתנהגות חוץ מ"סגולות", הצורך לחיבור בקבוצה בין החברים, ואז לחכות שהוא ישתנה. אם זה לא משפיע על התלמיד והוא אינו משתנה, אינו מקבל את עצת המורה, אין מה לעשות. אי אפשר בכוח לתת לו תרגילים מעל למדרגתו, אלא במידת תיקונו והבנתו בלבד, הוא יעשה חשבון, ישתנה ויתחיל לפעול. זה מצמצם מאד את אפשרויות המורה ללמד תלמיד, יחסית לעולם שלנו, לא משנה אם זהו תלמיד מבוגר או ילד.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "גוף ונפש", 29.11.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/abkfF

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest