קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כל עוד לא קיבלת בעצמך השׂגה רוחנית, אינך צריך לקבל את סיפוריהם של המקובלים כעובדות שאינן דורשות הוכחה, אלא רק כתנאים להתפתחות רוחנית עצמית. אינך יכול להשתמש בכתביהם כחוק רוחני ולפעול לפיו, כי הרי אינך נמצא בכזאת דרגה שממנה זה נכתב. לכן, עלינו לקבל את זה כהשערה, הנחה לכך שכנראה ברוחניות פועלים כאלה חוקים. אך הם אינם מתפשטים לעולם הגשמי, כלומר למצב שלך, לעולם שלך.
ואפילו המילים של החכמים זו ההשׂגה שלהם, העולם שלהם, להם ידוע כיצד לעבוד שָם ולא לטעות. ואם תתחיל להתנהל באותם העקרונות בעבודה, אתה משתמש בכל הביטויים האלה בצורה האגואיסטית המובנת לך, למען האגואיזם שלך ולא למען ההשפעה, כמוהם. וזה יתלבש בך בלבושים האגואיסטיים ביותר!
לכן חל איסור לעשות זאת! לכל אחד צריך להיות ה"שופט" העצמי שלו שמגביל אותו ואומר: אתה יכול לפעול רק במידת התיקונים העצמיים שלך! ואסור לצאת מחוץ לגבולות שלהם, אפילו אם קראת או שמעת על זה. אך מי קורא את זה – אתה! ומי שומע? – אתה! וזה כבר עבר דרכך והתקלקל בתפיסה האגואיסטית שלך. מאיפה אתה יודע עד כמה הבנת נכון? לבטח לא הבנת נכון, כי הרי "כל הפוסל במומו פוסל", וכל מה שנאמר על ידי המקובלים, אתה תופס בתוך הפגמים שלך.
אתה מבין עד כמה הלימוד, אפילו אצל המקובלים, נמצא רק במאור המחזיר למוטב. ואם אינך מושך אור על ידי הלימוד, שמחזיר אותך למוטב ומשנה אותך, ובמידת התיקונים האלה נותן לך הזדמנות לעבוד, אז אסור לך לשמוע אף עצה מהתורה. כי אם אתה מנצל אותה בניגוד לתיקון שלך, המדרגה שלך, אז זה יביא לך רק נזק.
