דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כל הקורא מכתב זה, הוא גם כן הנבחר

כל הקורא מכתב זה, הוא גם כן הנבחר

מתוך איגרת ט' של בעל הסולם:

"עתה ידעתי כח העדפה יתירה, שחנן אותי בוראי ית' על יתר בני גילי, שזמן כביר חקרתי אותה, למה נבחרתי יותר ברצות ה', ואחרי כל השפלות הנובע מבן רשע, שהוא הקליפה השולטת בזמני ואחרי הועדי בשיעורה האמיתי, אז אכיר טובת השי"ת עמדי, להסיח את לבבי היום ותמיד, מלשמוע שאלת הרשע "מה העבודה הזאת לכם"?. כי אני מוצא את עצמי מחויב ומוכרח כהיום כתמיד להיות כשור לעול וכחמור למשא, כל היום וכל הלילה לא אחשה, מלתור איזה מקום שבו אעשה איזה נחת רוח ליוצרי, ואפילו ביום הזה שאני בו, חביב עליי הדבר לעבוד בעול גדול, אפילו שבעים שנה יחד, ובלי ידיעה כלל בהצלחתה, כל ימי אפילו, זולת יהיה על הדרך שנצטויתי בודאי ללכת בכל דרכיו, ולדבקה בו, ששמעתי מכל מראש.

יחד עם זה איני יכול כלל וכלל לפטור את עצמי, בשום הרהור והגה רוח, שלא לעשות איזה עבודה לשמו ית', מחמת שפלותי, ואני חושב ותואב כל היום, על גבהו של עבדות ה', ובתכלית הגובה, עד שאי אפשר לי כעת להעלות על הכתב."

אף אחד מאיתנו לא יודע מה הגורל המיועד לו, מהו שורש נשמתו. כולם מתחילים מרצון קטן לרוחניות וחייבים לפתח אותו, כל אחד באותה המידה, עד כמה שהרצון פועל בתוכו, והאדם משתדל לשמוע לו ולבצע את הדרישה הזו, בכך שממש אותו דרך הסביבה.

תפקידו של האדם, זה לבנות סביבה שבה הוא יוכל להתפתח. זה עבורנו כמו רחם של אימא, רק שאנחנו צריכים לבנות אותו בעצמנו. כל פעם במידת ההתקדמות שלנו אנחנו מגדלים את הרחם האימהי, בונים סביבה, קבוצה, כל הזמן נותנים יגיעה, כדי להידבק במורה, בחברים, בספרים. כי דווקא אלה הם האמצעים להשגת הדבקות עם הבורא.

אם האדם שומע את זה ומשתמש נכון באמצעי היחיד הזה – בונה סביבה שתדאג להתפתחות הרוחנית שלו, אז לאט לאט היא מחזקת אותו וממנה הוא ניזון. הוא נדבק לקבוצה ועל ידי הדבקות הזאת, מצטרף למקור הכוח שזורם אליו דרך הסביבה ומעלה אותו, בכך שכל פעם מביא לו כוונות חדשות, המשך ההתפתחות וראייה חדשה. במקרה כזה הוא מתקדם.

כולם מתחילים בצורה כזאת, גם מקובלים גדולים וגם אנשים רגילים. אף אחד אינו יודע מה בדיוק תהיה הדרך שלו. התפקיד שלו זה רק להשתמש באמצעי היחיד הזה שניתן לו, ולבנות לעצמו קבוצה, לבחור בסביבה הנכונה ובזה לממש את הבחירה החופשית שלו.

אם האדם משקיע כוחות דווקא בזה ולא בשום דבר אחר, אז הוא חוסך הרבה מאוד כוחות ונשאר לו מספיק זמן והזדמנויות כדי להשיג את המטרה. ואם לא, אז בסופו של דבר הוא יגלה, שהחיים חלפו, והוא לא הספיק לעשות כלום בהם. הכול תלוי בכך, עד כמה הוא מתרכז בצורה מדויקת במושג הזה, כדי להכניע את עצמו לאמצעי היחיד שנמצא בידיים שלו.

מתוך ההכנה לשיעור בוקר, 14.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
סוד החירות שלנו
תיבת איחוד בקֵרֵב המבול הסוער של החיים
התועלת היחידה של העולם הזה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/JVkNM

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest