דף הבית / כלכלה / כלכלה – בשביל לחיות ולא למטרות רווח

כלכלה – בשביל לחיות ולא למטרות רווח

שאלה: במאמריו של בעל הסולם כתוב על הכלכלה החדשה של החברה המתוקנת. במה היא נבדלת מהכלכלה של היום, שנכנסה למשבר עמוק, ומה צריכים להיות שלבי המעבר בדרך להשגתה?

תשובתי: השוני העיקרי בין הכלכלה של היום לכלכלת העתיד הוא, שכלכלת העתיד מתכוונת להשתתפותו של אדם פשוט ורגיל שקיבל חינוך מיוחד חדש, אשר בזכותו הוא יבין באיזו מערכת הוא נמצא. זוהי גישה חדשה לחלוטין. קודם כל האדם צריך לעבור הכנה: להכיר את המבנה של החברה האנושית, ואז לראות את עצמו כחלק ממנו. הוא יבין באיזו צורה הוא צריך להתקשר עם כל השאר, באיזה אופן החברה מספקת לעצמה את מה שצריך, מה הם הצרכים שלה, איך החברה ממלאת אותם ומהי רמת המילוי האופטימלית שמסופקת לכל אזרח ולכל המדינה, איזה מטרות החברה מציבה לפניה בתחום הסוציאלי והאישי, בתרבות, בחינוך.

האדם חייב לדעת את כל זה, כי אנחנו מוצאים את עצמנו מקושרים באופן הדוק מאוד זה עם זה. חוסר ההבנה מפלג בינינו לעשרות מפלגות וכל מיני תנועות, שבגללן אנחנו מפריעים זה לזה. לכן בראש סדר עדיפויות לא נמצא שינוי מחדש של הכלכלה, אלא יצירת מערכת חינוך שמקיפה את כל המדינה ואפילו את כל העולם. האדם מתחיל לרכוש הבנה ברורה של מקומו בחברה ושל הקשר ההדדי הכולל. הוא לא ילמד תיאוריה מופשטת, כמו באוניברסיטה, אלא יחווה וינסה באופן מעשי על עצמו בחברה. כולם ישתתפו בכאלה תרגילים.

רק לאחר שהאדם יבין היכן הוא נמצא, עד כמה כולם תלויים זה בזה ולקראת איזו מטרה הולכת האנושות, אז כבר אפשר לעבור לשינוי בכלכלה, אבל לא קודם לכן. השינויים האלה לא יכולים להיות מונחתים מלמעלה בצורה של הוראות. מפני שחייבת להיות השתתפותו של האדם עצמו בהם, ההסכמה שלו להסתפק ברמת חיים אופטימלית. רמה אופטימלית מאפשרת לאדם לחיות, מבלי להרגיש חסרון וצורך במשהו, אבל לא יהיה לו יותר או פחות מאשר לאחרים. כי הגופים שלנו הרי זקוקים לאותו הדבר.

יכול להיות שאני אהיה שבע מכנף אחת של עוף ואילו אתה צריך עוף שלם, אבל בעיקרון כל אחד מקבל בהתאם לצרכים בהמיים של הגוף שלו. חוץ מזה, צריך לספק לכל אחד את הצרכים האנושיים שלו: בחינוך, בתרבות, במנוחה. כלומר כל אחד זקוק למילוי בהתאם למחסור הגשמי והחברתי. ויש עוד מחסור רוחני, אותו האדם ממלא על ידי לימוד, חיפוש אחר תשובה לשאלה על משמעות הקיום, השגת מטרת החיים, שיוצאים מעבר לגבולות הקיום הגשמי.

העיקר זה להבין שיש כמה דרגות של קיום. דרגה אחת היא גופנית, כלומר חומרית, בהמית, כשכל אחד מקבל את מה שטוב לגוף שלו, למשפחה, לאורח חיים: בית עם כל תכולתו, תנאים נורמליים, אבל לא יותר. כולם צריכים להסכים שזה מספיק לנו. ולא צריך ליצור מחסור מלאכותי, כך שמבלבלים את כולם ומשכנעים אותם שהם חייבים לקנות מוצר חדש כדי שמישהו יתעשר. יישארו רק דברים נורמליים, המועילים לבריאותנו. ואם נראה שאפשר לעשות עוד יותר טוב ובריא עבור הגוף, אז נעשה את זה. כלומר הכל צריך להיות הגיוני, לא למען מטרת רווח, שהיא אשמה בזה שמייצרים מאות סוגים שונים של אלפי מוצרים. כלכלת העתיד תהיה הגיונית.

הערה: אבל רבים יכולים להצהיר שהכלכלה של היום היא הגיונית, כי היא מבוססת על ביקוש/היצע. אם יש ביקוש, אז מיוצר מוצר. אם לא היה ביקוש למאות סוגים של גבינה, אז לא היו מייצרים אותה.

תשובתי: הביקוש נוצר באופן מלאכותי. אנחנו רוצים שהכלכלה תשרת את החיים שלנו, ולא שהחיים ישרתו את הכלכלה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "הפתרון", 24.6.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/uXl8f

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest