דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כלום לעצמך, הכול לאחרים

כלום לעצמך, הכול לאחרים

שאלה: האם חכמת הקבלה מעניקה איזה שהם הוכחות למתחילים? כיצד אני יכול להיות בטוח שאני נמצא בדרך הנכונה?

תשובתי: אין לך שום ביטחון ושום הוכחות. אתה לא רוצה – תלך.

זה התנאי שאיתו אנחנו נכנסים למימד הרוחני. האלטרנטיבה היא ייסורים, שבסופו של דבר, בכל מקרה יחייבו אותך לקבל אותו.

אם לא תוכל לבטל את עצמך ולוותר על התשלום – לא תיכנס לרוחניות.

האם עוד לא שמעת על זה? אתה מחפש הוכחות, תמריצים, זה ברור, לא יכול להיות אחרת. הטענות הן טבעיות, אך אין להן מקום. הן מתעוררות בך רק כדי שתתעלה מעליהן.

אפילו תמיכת החברים לא יכולה לשרת לך לשכר. הרי בעמקי נפשך אתה לא סובל אותם ולא היית מתחבר עם אנשים כאלו. כך שהעניין כאן לא בחברות וביתרונותיה.

היום אתה פשוט עדיין לא יודע מהו "צמצום א'", "מסך" ו"אור חוזר".

האמת היא, שאתה אף פעם לא תקבל כלום. כשתיכנס לרוחניות אתה תגלה שמלכתחילה היית נמצא בה, אך הצלחת להרגיש אותה רק ברגע המוכנות לוותר על הכול. ואתה מרגיש אותה בכלי של השפעה – בדחייה, בשום פנים ואופן לא לעצמך, אלא רק לאחרים.

שאלה: אבל בכל זאת יש משהו שניתן לעודד אותנו איתו?

תשובתי: אני לא מתכוון להרשים. הקבוצה שלנו והחברים מכל העולם שקשורים אלינו צריכים לדעת את האמת: הרוחניות מונחת מעל הכוחות האנושיים.

אם לאדם יש "נקודה שבלב" הוא מבין שזה נכון. ואף על פי שלפעמים נדמה שלא ניתן להתגבר על המכשול, יחד עם זאת, רק זה יכול להיות האמת ושום דבר אחר לא.

בכך אתה מגלה לפני כולם שהאמת איתך. ולהיפך, כל פנייה לרצון האגואיסטי, כל השתייכות אליו זוהי כבר לא דרך רוחנית.

– אבל משהו לפחות יהיה לי?

– כלום!

– אז איך אני אקבל?

– לא תקבל!

– והשגות רוחניות?

– ההשגות הרוחניות הן הפוכות לקבלה. אתה רק דוחה, אתה לא רוצה כלום לעצמך. את כל הרצון לקבל העצום שלך אתה עדיין לא מכיר היום, את כל האגו שלך אתה מעלה מה"טבור" ל"ראש", ודוחה לחלוטין. וכך אתה בונה "ראש" אמיתי – "מסך ואור חוזר". מה שלא יבוא אליך אתה לא לוקח לעצמך כלום, נותן את הכול לאחרים. שאף אחד אפילו לא יידע שעשית כך, הרי גם זה יכול לשמש כ"שוחד".

והנה אז אתה מתחיל להרגיש מה זה אומר להיות במדרגה…

ה"נקודה שבלב" שלך חייבת להסכים עם זה. הרי זו אמת, ובה טמונות אותן התכונות. ומי שלא מסכים – יכול ללכת. אנשים כאלה הם תומכים אך לא מקובלים.

שאלה: יוצא, שאנחנו שואפים להשיג משהו בלתי מציאותי?

תשובתי: נכון. עבורך, עבור הכלים, הרצונות שלך, זה בלתי מציאותי, הפוך. ולכן נאמר: "עולם הפוך ראיתי".

שאלה: ובכל זאת למה נגיע, מה נשיג ברוחניות?

תשובתי: בעל הסולם כותב על כך באיגרת ח': " ישנה מטרה נכבדה לכל מקרי העולם הזה, שנקרא "טפת היחוד", אשר שוכני בתי חומר הללו כשעוברים דרך כל אותם האיומים, וכל אותו ההחלט בגאותו המסולקת מהם, אז נפתח איזה פתח בקירות לבם "האטום מאד", מטבע הבריאה עצמה, ונעשים כדאים על ידיהם להשראת אותה "טפת היחוד" בקרב לבם. ויתהפכו כחומר חותם ויראו בעליל כי "נהפוך הוא" שאדרבה, דוקא באותם האיומות הנוראות מגיעים להשגת ההחלט המסולק בגאוה זרה, שם; ורק שם, דבוק השם עצמו ית' וית', ושם יכול להשרות עליהם "טפת היחוד".

מתוך שיעור לפי "תלמוד עשר הספירות", 01.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מסירות נפש לטבע ההפוך

העיקר – למצוא את הקו הנכון

תבחר באר עם מים חיים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/OSj4W

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest