ככל שההר גבוה יותר, כך משמח יותר בפסגתו

שאלה: מדוע על פני כדור הארץ חיים שבעה מיליארד בני אדם ולא 700 מיליארד, כי אז הכלי הכללי היה הרבה יותר גדול והיינו מרגישים תענוג יותר גדול?

תשובתי: העניין הוא לא בכמות, אלא באיכות. כאן נעשית הגדלה איכותית, עד כמה אני יכול לצאת מעצמי.

כאשר אני מתחיל לעלות מעל לאגו שלי, אני בכלל לא מרגיש אנשים אחרים. במקומם אני מרגיש שׂדה, רצון, ווֵקטורים שאיתם אני יכול להתחבר, להתמזג ברצונות המשותפים שלנו, בהשתוקקויות, ולהשיג הלאה.

התענוג הגדול ביותר זה השגת העליון: הכוח העליון, ההשגחה העליונה, מפני שזה בנוי על הניגודיות בין פלוס ומינוס: רצון לקבל ורצון להשפיע. ההתנגשויות ביניהם מולידות חללים גדולים מאוד, שאותם אנחנו ממלאים ונהנים מזה.

זוהי השגה של חוסר סדר והרמוניה עצומים, ואחר כך השגה של ההרמוניה הזאת. כאשר הניגודים מתחברים, שמקודם לא היו תואמים בכלל, ומשלימים זה את זה, אז האדם משיג ברגשות ובשׂכל (בהשגה) שלו תענוג עילאי.

שאלה: כלומר, ככל שההר גדול יותר, כך העלייה בסוף יותר משמחת?

תשובתי: כך ההרגשה יותר משמחת, כאשר אתה עומד על פסגתו.

מתוך שיחה מס' 3 עם ניקולאי קרופינוב, 11.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כיצד נוצר יסוד החיים?
התהפכות הרֵגָשוֹת
שמחת התרת הספקות