כיילו את עצמכם לספר הזוהר

כשמתחילים לקרוא בספר הזוהר חשוב מאוד לכוון את עצמך לשחות עם זרימת החומר, שהכינו עבורנו מחבריו הענקיים של ספר הזוהר.

הם מספרים לנו שהדבר היחיד שנברא זה הרצון ליהנות. הרצון הזה תופס את המציאות, את הבורא שיצר אותו, בשתי צורות.

בתפיסה ישירה, בתוך הרצון, שנקראת "ממעלה למטה". כשהוא תופס כך את המציאות, הרצון מסוגל להרגיש רק את מה שאנחנו מרגישים כעת "בתוכנו". תפיסה שכזאת נקראת "העולם הזה".

קיימת צורת תפיסה אחרת – מעל לרצון, "מחוץ לו", כשאיני ממלא את עצמי, אלא כאילו את האחרים. איננו רגילים לתפיסה הזו, כי לא נולדנו בה.

היא נראית לנו מוזרה וזרה, למרות שמחברי ספר הזוהר אומרים שדווקא תפיסה זו היא התפיסה הטבעית ביותר, מפני שהיא נובעת מהטבע, מהבורא. זאת, מפני שמלבד לעולמנו הקטן, שאותו אנו מרגישים בתוכנו, כל שאר העולמות הענקיים נמצאים "מחוץ לנו".

הזוהר מכוון אותנו לחשוב כך, כדי שגם אנחנו נרכוש תפיסה חיצונית, מחוץ לגופנו. לכן עלינו לכייל את עצמנו לתפיסת מציאות, שאינה קיימת "בפנים", אלא "מחוץ לנו", כדי לראות בתוכה את מה שהזוהר מצביע עליו.

לא משנה באלו צורות הספר הזה משתמש – בין אם הוא מספר לנו על מאורעות בעולם הזה ובין אם הוא מספר על דמויות אגדיות, על מלאכים, על שדים ורוחות – ריאלי ככול שזה יישמע, הספר הזה תמיד מספר לנו על המתרחש בצורת התפיסה של "מחוץ לנו".

לכן אדם המעוניין להבין את מה שספר הזוהר רוצה לומר לו, את מה שהוא רוצה לגלות לו בתוכו, צריך לכייל את עצמו לאותו הכיוון – לא להשתוקק למלא עצמו, אלא להשתוקק להרגיש את מה שבאמת נמצא "מחוץ לו".

מובן שצורת תפיסה שכזו נמצאת בתוכנו, אבל היא גורמת לאדם לכייל את יחסו לכול, כמו לעצמו!

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 21.12.2009

ראה מאמרים קודמים בנושא :
כשאנו ניגשים לקרוא בספר הזוהר